אדם כי יקריב מכם

עיון בפרשת ויקרא

ומתכון נוסטלגי ל:

כריך דג ואריסה, קרם פלפלים, בוטרגה מגורדת

.

 

5353_531985960185277_1775707469_n

פרשת "ויקרא" היא הפרשה הפותחת את ספר "ויקרא", ספר הקורבנות. לכן בפוסט הזה נשאל: מהו קורבן?

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר יְהוָה אֵלָיו מֵאֹוהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם: אָדָם, כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיהוָה, מִן הַבְּהֵמָה, מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן, תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם.

צריך לדייק בדברי הפסוק הנ"ל – "אדם כי יקריב מכם" – הקורבן אינו משהו חיצוני, הקורבן הוא מכם, הדרישה מהאדם היא לא להקריב חפץ, אלא את עצמו. חיי קדושה, חיים רוחניים, חיים אלוהיים, דורשים מן האדם הקרבה מנטלית.

אז מה צריך להקריב?
שוב הפסוק בא לעזרתנו: "מן הבהמה, מן הבקר ומן הצאן, תקריבו את קרבנכם".
אדם צריך להקריב את הבהמה שבו, את נפשו הבהמית, את הנטייה לפעול ללא דעת כבהמה, להירדם בעמידה כמו בקר, ללכת בשבילי החיים ללא משמעות כצאן לטבח.
אדם המקריב קורבן, מוציא עצמו מהמישור הבהמי ועולה לדרגת אדם.

 

וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹולָה וְנִתַּח אֹותָהּ לִנְתָחֶיהָ

המקרא מספר לנו מה הדבר הראשון שצריך לעשות כדי להיקרא אדם. קודם כל צריך לחשוב, לנתח.
אנחנו נוטים להתקבע לתוך תבניות, לפחד משינויים, להאשים את החיים במקומות אליהם הגענו, במקום לבדוק את עצמנו. מתוך כך הרבה פעמים אנחנו מעדיפים להשלים עם המצב, להתפשר עליו ולהתבכיין עליו, במקום לתקן אותו.
אז קודם כל צריך להתפשט מזה ולהתחיל לנתח. קודם כל צריך לחזור בשאלות:
– האם אני במקום הנכון לי?
– לאן אני רוצה להגיע והאם אני בכיוון?
– מה משמעות מסע החיים בעבורי והאם הוא יפה בעיני ומעניין אותי?
– למה חייתי ככה עד היום, למה לא יצרתי לי שינוי וגורל אחר?
– למה לא הקרבתי את אזור הנוחות שלי?
– איזה אנשים אספתי מסביבי והאם אלו האנשים הנכונים לי?
– מדוע נתתי לאחרים לפגוע בי?
– איך הרשתי לעצמי להעריך את עצמי פחות ממה שאני?
– איך לא דרשתי את מה שמגיע לי, את מה שאני ראוי לו?

 

אִם עֹולָה קָרְבָּנוֹ מִן הַבָּקָר…

וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה…וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ

הפרשה מתארת כמה סוגים של קורבנות, אני רוצה להתמקד פה בשניים: קורבן חטאת וקורבן עולה. שני הקורבנות הללו מייצגים שני סוגים של הקרבה, המגיעים מתוך שני מבטים שונים. מבט אחד רואה את העבר והשני צופה אל העתיד.

קורבן חטאת בא ללמדנו ששאלת השאלות החשובות על עברנו אין תכליתם התחפרות בייסורי מצפון או ב"מה יכולתי לעשות אחרת", כי הניתוחים אינם המטרה אלא האמצעי. בשלב הזה של שאלת שאלות על העבר אסור ליפול לחרטות, מפני שאסור להיקשר אל העבר ולהתעכב בגללו. זה הזמן להגיד "מה שהיה היה", להבין שכל מה שנעשה וכל מה שקרה היה למען מטרה והוא שייך לתכנית האלוהית הגדולה, גם אם איננו מבינים מהי.
קרבן חטאת הוא הקרבה לאלוהים גם של החטאים והטעויות, הוא וויתור על השליטה בעבר. כי בחיים יש לקחת את הטוב והרע גם יחד ולמסור אותם כקורבן.

בשלב הבא, מתוך השאלות והניתוחים צומח קרבן העולה, הצופה אל העתיד. ההקרבה האמיתית, השינוי. הפיכת החיים למסע בעל משמעות. קורבן עולה קורא לנו להתעורר, להצית מחדש את האש, למסור את כל החיים אשר עוד נכונו לנו כליל לאלוהים, לתת להם ריח ניחוח.

וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵש עַל הַמִּזְבֵּחַ וְעָרְכוּ עֵצִים עַל-הָאֵשוְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֶת הַכֹּל הַמִּזְבֵּחָה, עֹולָה, אִישֵּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ לַיהוָה.

 

 

 

2015-03-21 07.25.57

 

המנה המוצגת בפוסט הזה היא מנה של הקרבה. מנה שנוצרה בימים של הסתר פנים. מנה שלשם יצירתה הייתי צריך לקחת את כל נוחותי, להתגבר על האינסטינקטים המיידים שלי למען האומנות, לתת את כולי למען האוכל.

במשך מספר שנים בישלתי מדי שנה בפסח לקבוצה של כמה מאות יהודים ממוצא צרפתי שנעלו את ביתם ונסעו יחדיו לחגוג את חג הפסח בבית מלון, כל פעם במקום אחר בעולם. זה לא היה קל, אבל זה היה מאתגר. הצורך להתארגן מראש על כל חומרי הגלם (כי בחו"ל אין איך להשיג כשר לפסח). הצורך בימים ספורים להשתלט על מטבח חדש שמעולם לא היה שלך. הצורך ללמד טבחים ממנטליות אחרת ושאינם מבינים את שפתך את פילוסופיית הבישול שלך, הצורך לשלוט בבת אחת בכל כך הרבה הכנות, הכל מאפס. הצורך לקבל ביום אחד טונות רבות של סחורה ומעל הכל הצורך להוציא 300 – 400 צלחות מעוצבות למנה ראשונה ושוב אותה כמות למנה עיקרית בכל ארוחה ולא לשעמם ולא לחזור על עצמך בשום שלב. זה לא היה קל, אבל זה היה מאתגר.

עד השנה האחרונה. פתאום הכל השתנה, הרגשתי שהגעתי לגיהנום. קיבלתי מטבח פצפון, לא מצויד, מלוכלך מאוד, מעט מאוד כח אדם וגם הוא לא מקצועי, מחסור אדיר בחומר גלם, מנהל לוגיסטי שנעלם כבר ביום הראשון והכי גרוע – קהל חדש, לא זה שהורגלנו אליו בשנים הקודמות, פחות אנין טעם, כמעט בהמי, לא מפרגן ולא מעריך. על כל אלה הייתי צריך אני לפקח ולנצח, כשכולם מצפים ממני לתשובות שאין לי, כשאני בארץ זרה, רחוק ממשפחתי ועל ראשי יושב מנהל הקבוצה, אדם אטום ולא מקצועי, שבשלב ההוא כבר ידעתי שהוא מתכנן לנצל את המצב כדי לגנוב אותי (מה שבאמת קרה).

הייתי אומלל, כועס, מתוסכל, חסר אונים. כמעט עמדתי לברוח. אבל אז הכתה בי כברק הידיעה שמעבר לקיר יושבים 400 יהודים בעיצומו של חג פסח, וולגריים ככל שיהיו, עדיין אני מחויב אליהם. אם לא אני, לא יהיה להם איך לחגוג.

הבנתי שאני צריך להתעשת ולקחת אחריות, להקריב את עצמי, להפסיק להתגעגע לעבר ואל לילות הסדר עם המשפחה, להסתכל אל העתיד ולהבין שהמצב זמני, להניח את התסכול הצידה ופשוט להתמסר למשימת חיי, הכנת אוכל.

בתוך ים הכאב הזה, מתוך אותה הקרבה שקטה נוצרה המנה הזו. זו היתה הדרך שלי לקחת את העולם שלי ולדבר אותו במילים שלהם, דג אדום, אריסה חריפה, בוטרגה. לא יודע אם הם הקשיבו, לא חושב שהם הבינו, אבל אני את עצמי נתתי ויצאתי מחוזק.

שני נתחי דג, שבא כמוני מן התהום וכמו הלל הזקן שכרך פסח, מצה ומרור, הם כורכים ביניהם אריסה חריפה, זעקת כאבי. בוטרגה יבשה ומגורדת לפיסות קטנות, כמו שחשתי עצמי באותו רגע.

מנה של צעקות, חריפות, מתיקות, חמיצות, מליחות, אוממי, שומן, הכל בקיצוניות.

מנה המותקנת מקומץ קטן של רכיבים, מעט מאוד מילים, צעקה אחת אילמת.

 

 

כריך דג ואריסה, קרם פלפלים, בוטרגה מגורדת

 

218151_182099555173921_3038450_n

 

כריך דג ואריסה

חומרים (4 מנות):

4 פילטים של דג לבן טרי ולא עבה כגון דניס או לברק

4 כפות אריסה

3 כפות לימון כבוש קצוץ דק

1/2 כפית מלח

1/4 כפית מלח לימון

1 כוס קמח מצה

שמן לטיגון עמוק

 

אופן ההכנה:

מערבבים אריסה ולימון כבוש.

חוצים כל פילה דג לשניים, מורחים כל מחצית בשכבה של אריסה, מדביקים יחד כל שני חצאים לכריך.

מערבבים קמח מצה עם מלח ומלח לימון ומצפים את הדגים.

מטגנים בשמן עמוק וחם דקה מכל צד להשחמה חיצונית בלבד.

מניחים על תבנית תנור ומשלימים את בישול הדג ב- 200 מעלות, 3 – 4 דקות.

קרם פלפלים

חומרים:

5 פלפלים אדומים

2 שיני שום

1/2 כפית מלח

1/2 כפית סוכר

1/2 כפית פפריקה

80 מ"ל שמן זית

2 כפות שרי או חומץ יין אדום

 

אופן ההכנה:

חותכים את הפלפלים לקוביות.

ב – 40 מ"ל שמן זית מטגנים את הפלפלים על להבה נמוכה עד שהם מתרככים ומקבלים מרקם ריבתי, כ- 20 דקות.

מתבלים בשום, מלח, סוכר ופפריקה ומטגנים עוד 2 דקות.

מוסיפים 1/2 כוס מים ומבשלים עוד 10 דקות.

מעבירים למעבד מזון וטוחנים לקרם חלק, אם יש צורך מוסיפים עוד קצת מים.

מוסיפים את יתרת שמן הזית ואת החומץ לעוד טחינה של דקה.

מתקנים תיבול במלח וסוכר ומעבירים את הקרם שנוצר דרך מסננת.

 

הרכבה והגשה

חומרים:

בוטרגה מגורדת

עלי כוסברה או מיקרו כוסברה

 

אופן ההכנה:

יוצקים למרכז הצלחת 3 כפות של קרם פלפלים.

מניחים מעל את כריך הדג והעריסה.

מניחים מעל הדג או לצידו מעט בוטרגה מגורדת.

מעטרים בעלי כוסברה.

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אוכל נפש.‏ קישור ישיר לפוסט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Connect with Facebook