עיון בפרשת תרומה

ומתכון ל:

קונפי שוק אווז בחמישה תבלינים

כרובים שיכורים, רביולי סלק ואגוזי מלך

 

 

וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי

פרשת תרומה עוסקת בהוראות בניית המשכן – המקום בו "גר" אלוהים בתוך העולם, המוקד בו מתרחש המפגש של האלוהי עם האנושי, המקום המהווה את מרכז הרוחניות, המקום ממנו בוקע האור אל כל רחבי המציאות החיצונית.

 

למשכן שני מוקדים עיקריים::

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.

מבנה וקירות המשכן המבטאים את גופו. את הצורך לשכן את האמת האלוהית בתוך גוף גשמי, מובנה ומוגדר. את השעשוע העצום שיש בחיבור הזה של גשמי ורוחני, אלוהי ואנושי.
הנשמה אינה מוגבלת על ידי הגוף, להיפך, היא באה לידי ביטוי מלא, דווקא כשהיא בתוכו.

נכון, אלוהים נמצא בכל מקום ובכל פרט. אף על פי כן, בניית בית ומשכן לאל מהווה משל על הצורך לשכן את האין סופי בתוך הסופי ואת הבלתי ניתן להגבלה בתוך גוף מוגבל.

 

וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים

ארון הקודש נמצא במרכז המשכן, בתוך הארון שוכנות לוחות הברית ומתוך הארון בוקע הקול האלוהי אל המוכנים להקשיב אליו. המקום הזה המכונה "קודש הקודשים" מהווה את לב המשכן ונשמתו, המוקד הרוחני שלמענו קיים הבית.

ובין הארון לקירות, מצווה המקרא על הקמת "רהיטי" המשכן. 4 פריטים הוא מבקש לשכן שם. דרך התבוננות ברהיטים האלוהיים הללו, אנחנו יכולים לזהות את גווני הרוחניות אשר אותה בא המשכן הזה לבטא:

 

וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִים כְּרֻובִים זָהָב

מעל הארון שוכנים הכרובים. הכרובים הם פסלים של שתי דמויות מלאכיות, אחת גברית ואחת נשית, המחוברות בזיווג באמצעות איברי מינן.

אותי לא מפתיע לגלות שדווקא מעל לוחות הברית, במקום הקדוש ביותר, שוכן פסל ארוטי. הוא בא לבטא את האנרגיה המינית שהיא האנרגיה הרוחנית החשובה ביותר. כל החיבורים המהותיים של אלוהי ואנושי, סופי ואין סופי, גשמי ורוחני, הם כולם זיווגים. כל המציאות בנויה מחיבורים של אנרגיות גבריות ונשיות, כל אושר בעולם הוא זיווג, כל מתח בעולם הוא מתח מיני. רוחניות היא מיניות.

 

וְעָשִׂיתָ שֻׁולְחָן עֲצֵי שִׁיטִּים

בצד הצפוני של המשכן נמצא השולחן אשר עליו מונח לחם הפנים. השולחן מסמל את תאוות האכילה. העונג שבאכילה הוא אחד התענוגות הנפלאים ביותר והוא הדרך האינטימית ביותר לצרוך את העולם. בתפיסה הרוחנית של היהדות, האוכל והשתייה הם מקורות לרוחניות, לעונג אלוהי.

האוכל הוא סמל רוחני הכי נפלא, מפני שיש בו את החיבור הזה של המצרך הבסיסי ביותר לחיים, זה שבלעדיו לא ניתן להתקיים והיכולת להתענג ממנו ולרומם אותו לדרגת יצירה ומחשבה. זוהי הגדרת האומנות בטהרתה.

 

וְעָשִׂיתָ מְנֹורַת זָהָב טָהוֹר

בצד הדרומי של המשכן נמצאת המנורה ובה שבעת הנרות. האור מבטא את החכמה, את יכולת הלמידה, את החשיבה, את ההתפתחות, את העיסוק המתמיד ברוחניות באופן רוחני. אדם הוא יצור חושב ובכך יתרונו על יתר הבריאה. צלם אלוה שבו מתבטא קודם כל ביכולת שלו להגדיל חכמה ולהאדירה.

 

וְעָשִׂיתָ אֶת הַמִּזְבֵּחַ עֲצֵי שִׁיטִּים

בחצר המשכן נמצא המזבח, עליו מוקרבים הקורבנות. היכולת להקריב, לוותר, לתת משהו משלך למען המטרה הנעלה, לצאת מאזור הנוחות שלך, לחשוב מעבר לעצמך, זה השער הראשון והמפתח הכי בסיסי לחיים של רוחניות. בלי הקרבה ועקידה, עוד לא זזת מטר ממקום מרבצך, אז איך תפרוש כנפיים?

 

הקרבה, חכמה, אוכל, מין – אלו ארבעת המרכיבים לרוחניות על פי היהדות.

 

והמקרא גם קובע את הסדר הנכון:
המזבח נמצא בחלק החיצוני של המשכן. מפני שההקרבה אינה המטרה אלא האמצעי, היא אמנם אינה העיקר אך היא מהווה את הצעד הראשון כדי להיכנס.
בתוך הקודש פנימה נמצאים השולחן והמנורה. האוכל והחכמה באים יחד כדי לענג את האדם במה שנכנס מבחוץ אל תוכו ובמה שבוקע מתוכו החוצה. הלמידה והתאווה שלובים יחד והם מהווים את הקודש.
מעבר לקודש יש פרוכת ומחיצה, כמו לומר, הצעד הבא הוא החשוב ביותר והוא קפיצת המדרגה העליונה.
מעבר לפרוכת נמצא קודש הקודשים. שם נמצאים הכרובים, ממש מעל ארון הברית. זה מפני שאנרגיית המין היא המפגש העליון ביותר עם הרוחניות והאלוהיות.

 

ומניין הקול האלוהי בוקע? :

וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם, וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּורֶת, מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻובִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻות, אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

היהדות האמיתית, המקורית, היא דת חמדנית, ייצרית וסקסית. היא אינה אויבת את החיים אלא מקדשת אותם.
פרשת תרומה יוצרת את האיזון המושלם בין תאוות המין והאכילה לבין הצורך בחכמה וביכולת ההקרבה ובכך יוצרת פסיפס רב מימדים ליצירת האומנות המרהיבה הנקראת המשכן.

 

 

גם בבישול יש בעיני ארבעה חלקים כארבעת חלקי המשכן:

הבשר מסמל את המזבח והקורבנות.

הדגנים והפחמימות מסמלים את השולחן ולחם הפנים.

השומנים מסמלים את המנורה ונר התמיד הדולק בה.

הצמחים – פירות, ירקות, תבלינים וסוכרים מסמלים את הכרובים ואת עסיס האהבהבים.

 

 

גם במנה המוצגת בפוסט הזה יש בה ארבעה חלקים כארבעת חלקי המשכן.

קונפי שוק האווז כסמל למזבח ולקורבנות. רביולי במלית סלק כסמל לשולחן וללחם הפנים. אגוזי מלך שמנמנים כסמל למנורה הבוערת באש תמיד וכרוב סגול כסמל לכרובים, שיכור מיין האהבה והתאווה.

 

והיתה צלחתי למזבח

בלבבי משכן אבנה להדר כבודו

ובמשכן מזבח אשים לקרני הודו

ולנר תמיד אקח לי את אש העקידה

ולקרבן אקריב לו את נפשי היחידה

(שירו של רבי יצחק הוטנר, המכונה "הפחד יצחק")

 

קונפי שוק אווז בחמישה תבלינים

כרובים שיכורים, רביולי סלק ואגוזי מלך

 

 

קונפי שוק אווז בחמישה תבלינים

רכיבים (6 מנות):

8 שוקי אווז

200 גרם שומן אווז

3 כפות סוכר חום כהה

2 כפות מלח גס

1 כף תערובת "חמישה תבלינים"

1 כפית תבלין "אוממי"

 

אופן ההכנה:

מערבבים מלח גס, אוממי, סוכר חום וחמישה תבלינים, מפזרים על שוקי האווז ומשהים ל – 5 שעות לפחות.

מחממים מחבת רחבה על להבה בינונית.

צורבים את שוקי האווז על צד העור כ -5 דקות, עד שהוא שחום ופריך.

הופכים וצורבים על צד הבשר עוד דקה, עד להזהבה עמוקה.

מכניסים כל שתי שוקיים של אווז לשקית ואקום.

מכניסים לכל שקית 50 גרם שומן אווז.

אוטמים את השקית בואקום.

מבשלים ב- 82 מעלות, 12 שעות.

מוציאים מהמים ומשהים 1/2 שעה בטמפרטורת החדר.

מעבירים למי קרח ל- 1/2 שעה.

מעבירים למקרר ושומרים בקירור עד ההגשה.

 

כרובים שיכורים

רכיבים (8 מנות):

2 ראשי כרוב סגול

1 בצל סגול קצוץ דק

3 כפות סוכר חום כהה

50 גרם חמאה

1 בקבוק יין אדום יבש

1/2 ליטר ציר בקר או ציר עוף חום

50 מ"ל רוטב סויה

2 עלי דפנה

5 גרגרי פלפל אנגלי

2 גבעולי טימין

1 גבעול סלרי

1/2 כפית מלח

קמצוץ קטנטן של פלפל שחור גרוס

1 כפית תערובת "חמישה תבלינים"

5 גרם מסמיך לרוטב

 

אופן ההכנה:

חותכים כל ראש כרוב ל- 4 חלקים

ממיסים חמאה בסיר עמוק ורחב ומאדים את הבצל עד הזהבה עמוקה.

מוסיפים את הסוכר החום ומערבבים עוד 2 דקות, עד לקבלת קרמל.

מסדרים את נתחי הכרוב בשכבה אחת מעל הבצל.

יוצקים מעל את כל יתר הרכיבים.

כמות הנוזלים צריכה להגיע עד 2/3 מגובה הכרוב.

מביאים לרתיחה, מכסים את הסיר ומנמיכים להבה למינימום.

מבשלים שעתיים.

מדי פעם בודקים שמפלס הנוזלים אינו יורד מתחת למחצית גובה הכרוב. אם יש צורך מוסיפים מעט מים.

מצננים את תבשיל הכרוב 6 שעות במקרר.

מוציאים את נתחי הכרוב ושומרים בצד.

את הנוזל שנותר בסיר מסננים, שוקלים ומשלימים (אם יש צורך) במים, לכמות של 500 גרם.

מעבירים לסיר ומערבבים פנימה את המסמיך.

מביאים לרתיחה תוך כדי ערבוב ומבשלים במשך מספר דקות, עד לקבלת רוטב סמיך.

 

רביולי סלק

רכיבים (8 מנות):

לבצק פסטה סגול:

250 גרם קמח שמתאים לפסטה

1 ביצה

3 חלמונים

50 גרם מיץ סלק

4 גרם מלח

למלית:

2 סלקים

1/4 כפית מלח

50 גרם חמאה

 

אופן ההכנה: