באופן מפתיע זה הפוסט הראשון של נחלאות בנושא מאכלי ים, אולי בגלל שאין ים בירושלים. מפתיע, כי למרות הפחד הירושלמי המתבקש, הים תמיד הילך עלי קסם.
הים הוא בשבילי סימבול לתהומות, למעמקים, לידיעה הברורה שיש עוד הרבה שכבות של חיים מופלאים נסתרים, מעבר למה שגלוי לעין. התהום היא הנקודה הבלתי נתפסת של סוף מעגל, בו נפגשים אור וחושך, אש ומים, עליון ותחתון, קדוש וחוטא, גאות ושפל, שקט וסערה. התהום היא המקום הנמוך ביותר, בו החושך כל כך גדול, עד כדי כך שאינו יכול יותר לקבל אור מבחוץ. אבל דווקא אז הוא מגשש אל תוכו ומגלה שאינו רק היעדר של אור, אלא ישות חדשה ונפרדת. כך הוא מוצא את אורו העצמי, המיוחד.
לא פלא שהיהדות ההלכתית שפוחדת מאוד מחשיפה למעמקים הללו הגבילה מאוד את הצריכה של מאכלי הים. אבל אנחנו היום נפרוץ את הגדרות.
בסדנאות של מאכלי ים שאני מלמד, תמיד מדהים אותי הפער בין הרתיעה שיש לאנשים מפירות הים במצבם הגולמי – מהמראה, מהלכלוך, מהריח, מההתעסקות, מהמגע על היד – לבין התוצאה הסופית של מנות מאכלי הים שהיא קלילה ועדינה, כמעט שמיימית. במילה אחת – קתרזיס.
אך יש לנקוט משנה זהירות ועדינות עם היצורים המוזרים והחמקמקים הללו. יום אחד יותר מדי במקרר ומתחיל תהליך קלקול, רגע אחד יותר מדי במחבת והמרקם נעשה צמיגי, כמה דקות מיותרות שעוברות מרגע ההכנה לרגע האכילה והקסם מתפוגג.
במנה המוצגת בפוסט הזה, ביקשתי לחבר את השרימפס ממעמקי הים אל ניוקי מהאדמה ואל עגבנייה שהאדימה באור השמש. להפגיש את השרימפס עם קשת רחבה של צבעים כדי לחשוף את שפע החיים החבויים שהוא מביא איתו מהים. ניוקי סגול, עגבנייה אדומה, גרידה צהבהבה של הדרים, אפונה ירוקה ושרימפס ורדרד.
לאותה מטרה רציתי שיהיו במנה גם כל הטעמים. השרימפס משלב מתיקות טבעית שיש בבשרו יחד עם ארומה מלוחה שהוא מקבל ממי הים. העגבנייה, החמאה והאפונה מדגישות את המתיקות, ציר הדגים מדגיש את המליחות. כדי להשלים את פסיפס הטעמים נוספה חמאת יוזו חמצמצה, וגרד ארומטי ומריר של אתרוג שנשאר לי מסוכות. כדי לתת גם את האוממי – הטעם החמישי, המודגש – אני מעטר את המנה בפרוסה דקיקה של גבינה מיושנת או של אצת ים פריכה.
תהליך הרכבת המנה הזכיר לי את ראש השנה ואת המנהג היהודי לצאת אל מקורות מים, לקיים את טקס ה"תשליך", בו משליכים אל המים את כל החטאים. מקורו של המנהג בפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" ואין בכוונתו להתעלם מן המציאות הכואבת או לטשטש אותה אלא להיפך. הסוד הרמוז בו הוא שבמצולות הים הפנימי כל דבר אשר מושלך מוצא את מקומו האמיתי, הנכון ואין לך דבר שאין לו מקום, אפילו לטעויות יש מוצא.
כמי ששימש שפן נסיון למנה זו, אני מצהיר שאני תורם את קיבתי לכל נסיון קולינרי זה או אחר שלך , אכן ירדתי למצולות הים ועליתי כשבידי צלצל משופד בשרימפסים הממממממממממממממממ האלה,תודה!
כמי ששימש שפן נסיון למנה זו, אני מצהיר שאני תורם את קיבתי לכל נסיון קולינרי זה או אחר שלך , אכן ירדתי למצולות הים ועליתי כשבידי צלצל משופד בשרימפסים הממממממממממממממממ האלה,תודה!
תודה, ידידי
די… אי אפשר איתך!
המנות שלך מעבירות אותי על דעתי בכל פעם מחדש…
נראה פשוט מעולההה
תודה רבה יקירתי