סליחות

ניוקי שחור עם דברים טובים מהים

למתכון←

 

מכל התכונות האנושיות, שתי התכונות הנעלות ביותר בעיני הן היכולת לבקש סליחה והיכולת לסלוח. לא חשוב באיזה סדר.

כל כך למה? כי הסליחה היא היכולת ללכת נגד הטבע, היא נצחון רוח האדם על עולם החומר. את המציאות הרי לא ניתן לשנות, הפגיעה שנעשתה, הנזק שנגרם בזמן עבר לא ניתן באמת לתקנם ולעצבם מחדש, הבחירה האנושית הבסיסית היא: ייקוב הדין את ההר. שברת? תשלם!.

ובכל זאת, היכולת להתגבר על העבר, למחוק את מה שקרה, לבקש, לתת ולקבל סליחה היא עלייה מעל מימד הזמן אל מחוזות האין סוף והיא מפקיעה את האדם מגבולות החומר ומכניסה אותו אל המישור האלוהי, שהוא ורק הוא יכול להעניק את יכולת הסליחה, התיקון, ההזדמנות הנוספת.

הכעס הוא חותם העבר על ההווה והסליחה היא חותם ההווה על העבר.

____________

"כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום, ארך אפיים ורב חסד ונחם על הרעה" (יונה, ד, ב')

בכל עת שאני רוצה להתחבר אל מושג הסליחה אני חוזר וקורא בספר יונה.

בתחילת הסיפור, כועס יונה נביא על אלוהים על נכונותו לסלוח ומסרב לסע אל נינוה עיר החטאים ולדרוש מהם לתקן את דרכם הרעה ולקבל הזדמנות שנייה. יונה דורש צדק, צדק אנושי והוא בורח מאלוהים על ספינה והולך לישון בירכתיים.

אך הים סוער וגועש. העולם אינו יכול להתקיים בדין הקשה, הצדק המוחלט מאיים לשבור את ספינת העולם העדינה ולהטביע אותה

יונה מבין שהרעה באה בגללו ומורה למלחי הספינה להשליכו אל הים. שם, בתהומות העמוקים, במצולות, בתוך בטן הדג הגדול, הוא יזעק אל האל לרחמים וילמד את השיעור שלו על חשיבותה של הסליחה.

ובסוף הספר כשיונה המתוסכל מוצא לו צל מתחת עץ קיקיון מחוץ לנינוה שלא נחרבה, מייבש אלוהים את העץ כדי להסביר ליונה הקופח בשמש: העולם הזה הוא שלי, אני בראתי אותו, אני שורה בו, איך אוכל לא למחול לתושביו? לא להתחשב בקשייהם ומגבלותיהם? איך אוכל רק לבא אליהם בדרישות ותביעות? לדון אותם רק לחומרא? איך אוכל לא לתת להם חמלה ורחמים?

"בתחילה עלה במחשבתו לברוא את העולם במידת הדין, ראה שאינו יכול להתקיים שיתף עמו מידת הרחמים" (מדרש בראשית רבה)

 _________

"יורד עליך צל של דאגה

זדון שלך שהתחזה שגגה

עשה לך בלילה הצגה

לבש עוד מסיכה, נגע, פגע

אתה יורד לים להירגע" (מאיר אריאל, שפריץ חרוזים ללואיז)

בסיפור יונה, הים מסמל את יכולת הסליחה. כדי להבין את הסימבול הזה אני רוצה להתבונן במנהג יהודי עתיק, מנהג התשליך.

בראש השנה, בין הערביים, בשעת הדמדומים, יוצאים היהודים מבתי הכנסת והולכים אל הים. שם הם מנערים את בגדיהם מעל המים, כמו מנערים מעליהם את חטאיהם ומשליכים אותם אל תהום הים.

המנהג הזה נסמך על הפסוק מספר מיכה:

"ותשליך במצולות ים כל חטאתם".

מהותו האמיתית של המנהג הזה מבטאת את העומק העצום שיש למושג הסליחה.

סליחה אינה ביטול העבר, שהרי העבר אינו יכול באמת להיעלם. מחילה אינה מחיקה של היצר, החטא והשיגעון, מפני שהם אינם יכולים ואינם צריכים להימחק. הם נחוצים לקיומנו לא פחות מהאור, הטוב והחסד.

סליחה היא היכולת להבין שבמעמקים כל דבר מוצא את מקומו. סליחה היא היכולת לחבר יום ולילה, להחזיר את היצרים אל שורשם הטוב, למתק את הדינים במקורם האמיתי ורק כך להופכם לרחמים.

החטאים אינם נעלמים, הם מושלכים אל תהום הים. שם, בעומק הרב, במצולות הנסתרות, בתהומות החשוכים, הם מוצאים את מקומם האמיתי והופכים לנדבך מהותי למסכת המופלאה הזו, הנקראת חיים.

בכח הסליחה שמיים וארץ מתאחדים, מים תחתונים נושקים למים עליונים. חושך ואור אינם סותרים זה את זה, אלא משלימים, מזדווגים.

"והיה  יום אחד הוא ייודע לה' לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור" (זכריה, יד)

__________

שני אויבים לה לסליחה – הציניות והגאווה.

הציניות היא הספקנות, חוסר האמונה ביכולת לשנות את התפיסה, למצוא לכל דבר את מקומו האמיתי.

הגאווה היא חוסר היכולת להודות בטעות, המחשבה שמה שעשיתי חייב להיות מוצדק. חוסר יכולת להגיד: זה אני, אני לא שלם, אני חסר, טועה, נופל וככה זה צריך להיות.

רק כשמסירים את שני המסכים הללו ניתן לכרוע על חוף הסליחה ולהבין באמת את המילה האחת המקפלת אל תוכה את כל תוכנו של הפוסט הזה:

אהבה.

___________

המנה המוצגת לפניכם היא ניסיון ללכוד את הים בצלחת, לבטא את היכולת האין סופית של הסליחה.

המנה מתחילה מסרטנים כחולים, שבאו ממים חשוכים, מלאי חול, מלוכלכים, קוצניים, אשר בתהליך קתרזיס בשרם הלבן הופך לרוטב חמאתי – קרמי -עדין – מתקתק ושיריונם הדוקר מאדים מחום והופך למרק כתום -עמוק – זוהר בניחוח עז של ים.

תפודים שבאו ממעבה האדמה צוללים אל הים העמוק, הופכים לניוקי נימוחים ומקבלים עליהם צבע שחור, לילי, אפל וקודר. אך בהיעטפם בלובן הגבינה, באדמומיות השמש של העגבניות, בירוק החי של הכרישה, הם מתערסלים בחום ואהבה ונמחלים. בעודם צוללים אל ביסק הים העמוק הם מתמתקים ומבינים ש: "אין לך דבר שאין לו מקום" (מסכת אבות).

"אתה נשאר בחוף עד השקיעה

זה מרכך לך את התקיעה

גלולה גדולה של אור שמרגיעה

רוח אדמומית בהגיעה

כמו מתביישת מהנגיעה

לא מוכרחים לחזור על השגיאה" (אותו שיר, אותו מאיר אריאל)

ניוקי שחור עם דברים טובים מהים

 

 

 

ציר סרטנים

מרכיבים

  • 2 ק"ג סרטנים כחולים
  • 1 כרישה
  • 1 בצל
  • 1 גזר
  • 4 שיני שום
  • 1 שומר
  • 1 שורש סלרי
  • 1 שורש פטרוזיליה
  • 2 ענפי טימין
  • 1 גבעול סלרי
  • 2 עלי דפנה
  • 2 עלי מרווה
  • 5 גרגרי פלפל שחור
  • 4 גרגרי פלפל אנגלי
  • 1/4 גרם זעפרן
  • 1 כוכב אניס
  • 5 גרגרי ערער
  • 50 גרם רסק עגבניות
  • 1 כף סוכר
  • 1/2 ליטר יין לבן
  • 200 מ"ל ברנדי
  • 1 ליטר עגבניות טריות מרוסקות
  • מעט שמן

הוראות הכנה

  • שוטפים היטב את הסרטנים.
  • מסירים את המכסה החיצוני של הסרטן. חוצים כל סרטו לאורכו ו"סוחטים" מתוכו את הבשר.
  • שומרים את בשר הסרטנים להמשך המתכון, את הציר נכין רק מהשיריון.
  • מחממים מעט שמן בסיר רחב ועמוק ומטגנים את שריוני הסרטנים על להבה גבוהה עד שהם מאדימים.
  • מוסיפים את ירקות השורש והתבלינים, מוסיפים עוד קצת שמן, מנמיכים להבה ומאדים עוד 10 דקות. מוסיפים סוכר ומערבבים עוד 5 דקות.
  • מוסיפים רסק עגבניות ומערבבים היטב.
  • מוסיפים יין לבן וברנדי, מערבבם היטב תוך כדי קרצוף תחתית הסיר כדי להרים משקע.
  • מבשלים על להבה גבוהה עד שהנוזלים בסיר כמעט מתאדים לחלוטין.
  • מוסיפים עגבניות מרוסקות ומביאים לרתיחה.
  • מוסיפים 5 ליטר מים (אם צריך מוסיפים עוד קצת מים כדי להשלים עד כדי כיסוי) ומביאים שוב לרתיחה מנמיכים להבה ומבשלים על להבה נמוכה שעתיים.
  • טוחנים קלות עם בלנד יד על מנת לשחרר טעמים ומוצקים.
  • מסננים פעם אחת דרך מסננת עבה ופעם נוספת דרך מסננת צפופה.

 

ביסק סרטנים

מרכיבים

  • 3 ליטר ציר פירות ים
  • 500 גרם עגבניות טריות מרוסקות ומסוננות
  • 500 גרם שמנת מתוקה
  • מעט מלח וסוכר
  • 35 גרם מסמיך

הוראות הכנה

  • מבשלים את הציר על להבה בינונית עד שכמותו מצטמצמת ל-2 ליטר.
  • מוסיפים עגבניות ושמנת ומביאים לרתיחה.
  • מבשלים שוב על להבה בינונית עד שהכמות מצטמצמת שוב ל – 2 ליטר.
  • מתבלים במלח וסוכר.
  • מוסיפים מסמיך בהדרגה ותוך כדי ערבוב במטרפה.
  • מבשלים ברתיחה חזקה תוך כדי ערבוב במטרפה כשתי דקות עד לקבלת מרקם סמיך וקרמי.

 

ניוקי שחור

מרכיבים

  • 8 מנות:
  • 1/2 ק"ג תפוח אדמה אדום (דזירה)
  • 30 גרם חמאה
  • 1 חלמון
  • 5 גרם מלח
  • 10 גרם דיו דיונונים
  • 100 גרם קמח
  • 1/2 ק"ג מלח גס לאפיית תפוחי האדמה

הוראות הכנה

  • מפזרים מלח גס על תבנית.
  • מניחים מעל את תפוחי האדמה שלמים בקליפתם.
  • אופים ב- 200 מעלות כשעה עד שתפוחי האדמה מתרככים.
  • מועכים את תפוחי האדמה למחית חלקה ומערבבים עם מלח, דיו, חלמון וחמאה.
  • מוסיפים קמח ומערבבים עד לקבלת בצק אחיד.
  • מחלקים את הבצק ל -3 חלקים ומקמחים קלות כל חלק.
  • בעזרת שק זילוף חד פעמי יוצרים פסים ארוכים מהבצק על משטח מקומח.
  • חותכים לפיסות בעזרת קלף או סכין חדה.
  • שומרים על מגש מקומח בקירור או בהקפאה עד השימוש.

נא לשים לב ל..

בפרק "מתכוני בסיס" של הבלוג הזה יש פוסט המוקדש כולו לניוקי, שם מפורטים באריכות כל כללי הזהב להצלחה בהכנת המוצר הזה.

בישול הניוקי והקפצתו ברוטב

מרכיבים

  • 8 מנות:
  • 1/2 כרישה
  • הבשר ששמרנו מהסרטנים
  • 80 גרם חמאה
  • מעט מלח
  • מעט פלפל שחור גרוס
  • 100 מ"ל ציר סרטנים
  • קליפה מגורדת מלימון אחד
  • צרור של ארוגולה קצוצה

הוראות הכנה

  • חוצים כרישה לאורכה ופורסים כל מחצית לרצועות דקיקות.
  • במחבת רחבה ממיסים חצי מכמות החמאה ומאדים את הכרישה על להבה נמוכה עד לריכוך קל.
  • מוציאים ומניחים בצד.
  • ממיסים את יתר החמאה באותה מחבת.
  • מוסיפים את בשר הסרטנים ומאדים תוך ערבוב כדקה, עד שהוא מלבין.
  • מחזירים למחבת את הכרישה ומערבבים בעדינות.
  • במקביל מבשלים את הניוקי בהרבה מים רותחים מומלחים עד שהם צפים.
  • מוסיפים את הניוקי למחבת הסרטנים יחד עם 50 מ"ל ממי הבישול שלו.
  • מוסיפים למחבת את ציר הסרטנים ומביאים לרתיחה.
  • מתבלים במלח ופלפל.
  • מוסיפים ארוגולה וגרד לימון.
  • מקפיצים עוד כדקה עד שהנוזלים מתאדים והרוטב אחיד.
הגשת המנה

מרכיבים

  • לכל מנה:
  • 1 מצקת ביסק סרטנים חם
  • 1 כף קוביות קטנות של בשר עגבנייה (ללא קליפה וללא גרעינים)
  • 5 "גילופים" של פרמג'אנו איטלקית (יוצרים בעזרת קולפן)
  • 1 כפית שמן זית

הוראות הכנה

  • מניחים את הניוקי עם בשר הסרטנים והכרישה במרכז צלחת עמוקה.
  • יוצקים מסביב מצקת אחת של ביסק סרטנים חם.
  • מפזרים מעל המנה קוביות עגבנייה.
  • מניחים במרכז סרטי פרמג'אנו.
  • מטפטפים מעל המנה את שמן הזית.

 

 

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה אוכל נפש.‏ קישור ישיר לפוסט.

5 תגובות על סליחות

  1. מאת רותם‏:

    יופי. עכשיו אני שוב רעבה. ובאמת שאכלתי כבר!
    יקירי, אתה היחיד שאני מכירה שיכול לכתוב על סליחות לצד מנת פירות ים… מתי אתה בא? המטבח שלי מתגעגע.

  2. מאת איריס_ד‏:

    בכל פעם שאני קוראת את התכנים שאתה כותב, אני רוצה להגיב, להתווכח, להתדיין. ואז אני נזכרת שזה בעצם בלוג של אוכל…
    ועם זאת, תכונה נעלה מאד בעיני היא להקשיב ולשתוק. זהו יופי של תירגול :-)

    • מאת יניב גור אריה‏:

      תודה איריס
      האמת היא שאני אשמח לשמוע תגובות גם לתוכן
      חלק מהעניין הוא שלמרות שזה בלוג אוכל אוכל נולד מתוך איזשהו הקשר
      ואני מאוד אוהב דיונים מעמיקים
      לפעמים דווקא אי ההסכמות מחדדים את הנקודה יותר מאשר שתיקה….

  3. מאת איריס_ד‏:

    בפעם הבאה… אני ממשיכה לקרוא

להגיב על רותם לבטל

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Connect with Facebook