הדרך אל צלחת שאני מרוצה ממנה, היא ארוכה וקשה. תכנונים, ניסיונות, שינויים, טעימות ואחר כך אין סוף תהליכים של בישול ודיוק של טעמים, ריחות ומרקמים, עד שזה באמת קורה.
אבל אם מתכנסים אל גרעין האמת, כל הדרך המפותלת הזו תמיד מתחילה ברגע אחד קטן ובלתי ניתן לחיזוי המכונה בשם השראה או הארה. כמצמוץ העין, נוגעת ואינה נוגעת, בלתי נתפסת, כברק המבריק, כנקודה באפס מימדים. המפץ הגדול שממנו הכל מתחיל.
אנו נוהגים לכנות את אותו רגע מכונן אך לא מתוכנן בשם אינטואיציה. בשפה הקבלית הוא מכונה ספירת החכמה. החכמה היא הרעיון, נקודת הראשית וההתהוות של הכל. ראשית חכמה. יכולת המגע עם ספירת החכמה היא מהות ההבדל בין אומן לבין בעל מלאכה.
עם זאת, אינך יכול להיקרא בשם אומן אם אתה נעצר ברגע ההשראה הזה שאין לו קיום ואינך ממשיך אותו אל עבר השלב הבא המכונה ספירת הבינה – שלב ההתפתחות והבנייה של אותה נקודה למשהו שלם, מובנה וממשי.
תכליתה של האומנות היא ההידמות לאלוהים בשתי הרמות הללו גם יחד. ההתגלות הטוטאלית ראשונה ואחריה עמל ההפיכה שלה למהות בעלת קיום. "החכמה מאין תמצא" – החכמה היא הברקה מן האין סוף. האומנות, שהיא זיווג חכמה ובינה, היא בריאת יש מאין.
זה לא קל, התהליך הזה. המעבר של רעיון מופשט, היולי, אין סופי לתוך מציאות בעלת גבולות ומגבלות, עלול להיות מתיש, דוקר ומתסכל. צפויים לאומן הרבה רגעים של משבר, חרדה ואי נחת. הרבה תחושות של עייפות, חוסר ביטחון וחוסר אמונה. הרבה רגעים בהם יחוש שהוא אינו מובן או לא מסוגל לבטא את עצמו כראוי. אחרי הזיווג של חכמה ובינה מתחיל עיבור מחשבתי המלווה בכבדות ובייסורים.
אבל אין יתרון לחכמה לולא היכולת להפוך אותה לחיים חדשים. אין ערך לנשמה לולא היכולת שלה להיכנס לגוף גשמי. אין שעשוע גדול מרגע הזיווג של סוף ואין סוף ואין שמחה גדולה כרגע הלידה. חדוות יצירה ובריאה חדשה.
__________
המנה המוצגת בפוסט הזה היא שילוב של הרבה רעיונות קטנים לתוך מנה אחת.
כעין זיווג של חכמה ובינה, במרכז המנה עומד נתח ממשי וגדול ומסביבו הרבה השראות שכל אחת היא אינטואיציה, נקודה, באפס מימדים.
אין קיום להברקות הללו ללא הנתח שבמרכז הצלחת, אך בזכות קיומן מקבלת המנה את הנשמה שלה.
ועל כן נקרא שמה קונספירציה, מנה ערמומית, מבלבלת, כל נגיסה מן הנתח המרכזי יכולה לאסוף אליה נקודה אחרת וכך כל ביס מקבל אופי אחר ומושך לכיוון שונה.
__________
במרכז המנה עומד גוף אמיתי של דג, על גוף אמיתי של חציל. המגדל הזה נותן למנה קיום ממשי.
מתחת לדג ולחציל מונחת בריכה של יוגורט קרמי וחמצמץ, הנותנת למנה רקע ועומק.
מדהים, כרגיל. אני גאה בך, הבן יקיר לי יניב. נפש של משורר, יצירתיות וידי זהב.
כייף להיזכר במנה טעימה, ובתהליך מהנה של הכנה
לכל אלה ששואלים מהו מטבח ישראלי, הנה דוגמא מעולה!
ואוו, איזו מנה מדהימה!
התעלפתי על הרצפה…
תענוג אמיתי לקרוא אותך
ולראות את הפלאים שאתה מחולל במטבח…
אתה מדהים לגמרי
תודה רבה פייה יקרה
איזה כייף זה לקבל פירגונים.
בעיקר ממך, לאור דעתי הידועה עלייך ועל יצירותייך.