תורת המשחקים
"מזמור לאסף, אלהים באו גויים בנחלתך, טמאו את היכל קדשך" (תהילים, עט, א)
על הפסוק הזה בתהילים שואלים חז"ל האם לא היה נכון יותר לוותר על המילה "מזמור" ולהתחילו במילים "קינה לאסף"?. משמעות המילה מזמור היא שיר שמח והאם ייתכן שהמשורר אסף כותב על מאורע כל כך עצוב של חורבן הבית שיר זמר במקום שיר קינה? האם ייתכן שאסף מביע שמחה על חורבנו של בית המקדש?
התשובה שהם נותנים מפתיעה מאוד:
"אלא שאמר שירה על שכילה הקב"ה חמתו על עצים ואבנים שבביתו ומתוך כך הותיר פליטה בישראל, שאלמלא כך לא נשתייר מישראל שריד". (מדרש איכה רבה)
"כי בתחילה התחילו האויבים להרוג את בני ישראל ואז חשבו ישראל שלא יהיה חס ושלום תקומה למפלתם ויכלו חס ושלום בחרב האויבים, ובראותם שהציתו אש בהיכל לעת ערב שהוא זמן המנחה, אז אמרו מזמור ושמחו שמחה גדולה וקבלו נחמה, כי אם חס ושלום לא היה הקב"ה משליך חמתו על העצים ועל האבנים – לא היתה תקומה לישראל, וכמו שנאמר: 'כילה ה' את חמתו – ויצת אש בציון'. נמצא, כי לעת מנחת ערב שהציתו אש בהיכל, אז אמרו ישראל מזמור וקבלו נחמה על צרתם". (שער הכוונות)
איזו תפיסה מהפכנית!
חז"ל מבינים שאנרגיות הכעס, הזעם והמאבק, הן חלק בלתי נפרד מטבעו של עולמנו ומלמדים אותנו שצריך לקבל אותן באהבה ובהבנה ושזו תהיה טעות גדולה לנסות להיפטר מהן או להשלות את עצמנו שאנו יכולים או צריכים לבטל אותן. מה שצריך לעשות זה לנתב את אותן אנרגיות זעם מתפרץ אל המקום הנכון והראוי להן, יש שמחה רבה בכך שיכלה הזעם על עצים ואבנים וכך לא יצטרך להתפוצץ על בני אדם.
"כילה ה' חמתו, שפך חרון אפו ויצת אש בציון" (איכה ד, יא) – החימה היא זרוע אלוהית בדיוק כמו טוב הלב והחמלה, בלעדיה העולם נטול אש ובמקום שאין אש אין חום, במקום שאין יצר אין יצירה. אם אין זעם יש אדישות, אם אין ריגוש יש שיעמום.
בתפיסה היהודית העמוקה הזו, טמון בעיני סוד קסמו של משחק הכדורגל.
בליל המכיל בתוכו כל כך הרבה רגשות של אהבה, שנאה, זעם וכאב, להט דתי, קרקס צבעוני, חגיגיות, מפגשי חברים, מאבקים, תחושת מלחמה – כל זה לא מסביב לשליטה בשטח, בכסף, בנתיבי סחר או במשאבים, אלא למען מטרה שעל פניו איננה חשובה כל עיקר, שאלה חסרת משמעות – מי יכבוש את השער? משחק.
זוהי מטרתו האמיתית של הספורט, פורקן הרגשות הגבריים, האליליים, הבוערים של האש, הזעם והמלחמה בתוך מסגרת ומגרש, כדי לנקות את הלב בחיים האמיתיים.
אצלנו השנה קרה בדיוק ההיפך, הכדורגל הפך זירה להתגוששויות בלתי ספורטיביות, השפיע והושפע מהמרחב הציבורי שהולך ונהיה אלים מאוד, פיזית ומילולית. ביורו הזה, לעומת זאת, אנחנו רואים את הכדורגל האמיתי. קהל תומך ויצירתי אך לא אלים, שחקנים שנאבקים מכל הלב, אך בסוף המשחק מתחבקים ומחליפים חולצות. כנראה שזה עובד ביחס הפוך לרמת המשחק, מפלס האלימות עולה ככל שאיכות הכדורגל יורדת.
המסקנה שלי מהיורו היא שאם אנחנו רוצים חברה בריאה, כדאי שנשקיע יותר בספורט וברוח ספורטיבית ופחות בפוליטיקה ובעסקנות.
שבת של כדורגל
כדורגל הוא הספורט האהוב ביותר בעולם
הסיבה לכך לדעתי היא שהכדורגל מבטא אמת עמוקה שהיא אולי אנטי ספורטיבית אבל מהותית ונוקבת לחיים עצמם: לא תמיד הטוב מנצח.
כמו בחיים עצמם, אתה נלחם ונאבק, אך יודע שזו ממש לא ערובה להצלחה.
בדיוק כמו בחיים, רוב הזמן לא קורה שום דבר, מזיעים הרבה בשביל מעט מאוד, רגעי הנחת הם מעטים ושוליים ואת רוב הזמן ממלאים רגעי שברון לב ואכזבה.
כמו בחיים, עם כל הכבוד לכשרון ולאסטטיקה, הרבה פעמים מה שמכריע זו דווקא טקטיקה ואסטרטגיה. חכמת המשחק חשובה, אבל צריך גם מזל.
לפעמים אתה מקופח סתם, בגלל צד שלישי שהוא במקרה השופט, שורק לרעתך על לא עוול בכפך, אתה יודע שהוא טועה, אבל אין לך מה לעשות נגד זה.
חוסר הוודאות, המסתורין, אי היכולת לחזות את העתיד, הן תכונות מובנות בכדורגל, בדיוק כמו בחיים.
יש שיאמרו שזו הבעיה בכדורגל, בעיני זה סוד קסמו. כמו שלחיים עצמם, למרות ואולי בגלל כל הנ"ל, יש את הקסם שלהם.
לחם אבירים
לאוכל כדורגל יש קריטריונים מאוד ברורים. הכנתו אמורה להיות קלה כמו פנדל, הוא צריך להאכל ללא גינונים כמו גול עצמי, יש להתאימו לאכילה תוך כדי רביצה על הספה בנבדל פסיבי והוא חייב להוציא כרטיס אדום לכל שיקול של קלוריות, בריאות, כולסטרול ואחוזי שומן.
המנה המוצגת בפוסט שלפניכם היא מבחינתי אוכל הכדורגל האידאלי.
אל השולחן מגיע כריך מפלצתי מלחם שלם ספוג במיצי בשר וירקות טובים, מונח על קרש חיתוך גדול. הרבה בשר, קצת ירקות. מיונז כדי להחליק, צ'ילי כדי לעקוץ, מלפפון חמוץ כדי לעורר. ריחות חרוכים של בשר צלוי בשומן אווז. סכין חדה ומשוננת פורסת חתיכה לכל סועד, אך האכילה יכולה להיות רק בידיים.
משהו בשילוב בין הבשר והלחם ובהתפלגות המיצים שחלקם נספגים וחלקם נוזלים, הופכים את היצר החייתי לחלק בלתי נפרד מהמנה הזו. אין דרך אסטטית לאכול אותה.
יכול להיות שזה עלול להרתיע נשים עדינות מלהתקרב אליה וזה מה שבאמת הופך אותה לאוכל כדורגל אידאלי…..
monster steak sandwich
שלב אחרי שלב:
יא אללה איתך… זה מה שאכלנו בשבת של הזלילה?
לא יפה ככה לעשות לאנשים בדיאטה
אני מתנצל. תבוא לפיצוי כשתהיה רזה וחתיך?
תודה על סגנת בישול הנפלאה!
וואי וואי וואי… אתה מרשע!
מה לא הייתי עושה בשביל לזלול עכשיו באגט כזה
אפילו הייתי סובלת את המשחק… לפחות לרבע שעה
הי יניב. אני מבינה שהבירה מתווספת אחרי שהוצאנו את הסטייק מהאש. מה התפקיד של הבירה אם כך?
תודה רבה ושבוע טוב.
לילך
הי לילך
את הבירה יוצקים למחבת כשהסטייק עדיין בתוכה, היא מתקרמלת מהר מלהט המחבת, תורמת להרמת משקעים, העמקת טעמים והענקת גלזורה שחומה וקרמלית לבשר.