גלידת פופקורן. טארט קרם חלב ובננות בקרמל למתכון←
לפני שלוש וחצי שנים היא נולדה. אילה. הנסיכה שלי, שהפכה לי את החיים למשל.
המנה המוצגת בפוסט הבא נולדה כתוצאה מהמסע שלי איתה.
_____
כשהייתה תינוקת, פתחתי את קופסת הסימילאק להכין לה בקבוק ופתאום הבחנתי בריח מתוק, שמנתי ומפתה שעולה אלי מתוך הקופסא.
כשזה מגיע לאוכל אני בחור אמיץ, לקחתי כפית וטעמתי. הטעם אכן היה מתוק, אך לא המתיקות המוכרת של סוכר אלא מתיקות אחרת, מקסימה, משגעת, חלבית.
הסתכלתי ברכיבים על האריזה ולא היה שם סוכר, המרכיב שהופיע ראשון ברשימה היה אבקת חלב. פתחתי את הארון, הוצאתי קופסא של אבקת חלב רזה, (שעד לאותו רגע השימוש שלי בה היה מינימלי) והתחלתי לרחרח. הריח היה אותו ריח וגם הטעם היה זהה. כך הפכה אבקת חלב לאחד המוצרים השימושיים ביותר במטבח שלי וכך החלה ההתאהבות שלי בלקטוז.
_____
לקטוז הוא סוכר החלב.
הסוכרוז – שהוא הסוכר הלבן המוכר – אינו הסוכר היחיד בעולם, ישנם עוד הרבה מאוד סוגי סוכר.
אך מכל הסוכרים שאני מכיר לקטוז בעיני הוא המופלא מכולם.
המתיקות החלבית היא עדינה ומרומזת והיא צופנת בתוכה את כל מה שאמא יכולה לתת לתינוקה: רחם, חום, בית, ילדות, אהבה.
האדם הוא היונק היחיד שממשיך לצרוך חלב גם בבגרותו, מפני שהאדם ממשיך לחפש תמיד את ילדותו.
מה הוא סוד המשיכה העצום שיש לאדם אל החלב? מדוע חלב ניגר מסמל שפע? איך זה שריח הגבינות משכר אותנו? מה יש בחתיכת חמאה גדולה נמסה אל תוך סיר מבעבע שמעורר את שמחת הלב?.
הסיבה היא שהחלב הוא שורש כל המזונות וביקום שלנו הכול שואף לחזור לשורשו.
בעלייה אל המקור הראשוני טמונה יכולת ההתחדשות וההיטהרות, מהפך העצב לצחוק והמר למתוק. ובאופן עמוק יותר: המתיקות שבתוך המרירות והעצב שבתוך הצחוק.
על בסיס הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשנים (אדומים), כשלג ילבינו" , אמרו חז"ל שדמה של האם שאינו ניגר בזמן ההיריון, הופך לחלב שיזין את תינוקה.
הצבע האדום מסמל את הקושי, הצער, העמל ואילו הלבן מסמל טוהר, עדנה, נחת. אך אצל האמא הכול אחד. הדם חוזר להיות חלב.
אנו נולדים בטוחים וחבוקים, עם התבגרותנו אנו צוללים אל החיים, תלאותיהם וסיבוכיהם ושם בתוך התהום צריך למצוא את חוט השני המקשר אל הסיבה הראשונה.
החלב שאנו צורכים לכאורה אינו חלב אימנו. אך ארץ ישראל נקראת "ארץ זבת חלב ודבש" – החלב אינו בא מן הפרה אלא מן האדמה, והאדמה היא האמא הקדמונית של כולנו, ממנה באנו ואליה אנחנו הולכים.
"פעם בלילה, בהיותי חונה עם הצבא בשדה, שמעתי מרחוק, מעבר כפר אחד, קול פרה גועה חזור וגעה בעצב. זו היתה הפעם היחידה שבה דימיתי לשמוע דבר מה הדומה לקול האדמה" (מתוך "שתיקת האדמה" בפתיחת ספר החיים כמשל, פנחס שדה).
_____
מי שאלרגי אלרגי, אני לא מתווכח.
אבל לשאר הציבור: איך אפשר לוותר על מוצרי חלב? איזה תחליף יש לזה?
כל אלה שקוראים להימנע ממוצרי חלב, בטענות בריאותיות שונות ומפוקפקות, דומים בעיני למי שיקרא להימנע מיחסי מין בגלל חשש להתכווצות שרירים.
_____
"חלב ודבש" – מדוע הם מוזכרים יחד? מפני שבחלב יש מתק כמתקו של הדבש. כשאנחנו רואים ילד אנחנו אומרים "איזה מתוק", ובכל מאכל צריכה להיות מתיקות מרומזת.
טעמי מתק החלב מתגברים ומתחזקים בעת שהוא מתבשל ומצטמצם וסוכריו מתחילים להתקרמל. אפשר להבחין זאת בטעמו של "חלב מרוכז ממותק" , מוצר שאני אוהב במיוחד (נסו לחפש את זה שאינו מכיל שומן צמחי).
בטמפרטורות גבוהות יותר הוא הופך לריבת חלב ואז טעמי החלב נחלשים ומורגש בעיקר הקרמל של הסוכר.
כדי להדגיש את הרמוניית הטעמים: חלב – סוכר – קרמל. יצרתי טארט המורכב מתחתית עוגיית בצק פריך חלבי – חמאתי, מעליו קרם חלב ומעל הקרם מדליוני בננה מצופים בגבישי סוכר מותכים לקרמל.
קרם פטיסייר תמיד מבוסס על חלב, אך לרוב בחיזוקי טעמים אחרים, בעיקר של וניל. למנה הזו התאמתי קרם ללא וניל שכל כולו מתיקותו העמוקה והראשונית של החלב.
_____
חזרה אל הסיפור, שנתיים וחצי אחר כך:
אילה ואני בסינמה סיטי, רואים את הסרט "אלפא ואומגה". אילה מסבירה לי שאם יהיו בסרט קטעים מפחידים אני צריך לשמור עליה. היא נראית כל כך מתוקה עם משקפי התלת מימד, מרוכזת כולה בסרט, שום דבר לא מסיח את דעתה.
עד ש:
– אבא , כשתהיה הפסקה תקנה לי כזה.
אני מסתכל שמאלה לראות מה זה "כזה" ואני רואה ילד כבן חמש עם דלי ענק של פופקורן.
– לא נראה לי שתאהבי את זה
טעיתי. רבע שעה אחר כך היא חיסלה בתאבון חופן בריא מהמתקתק – מלוח הזה.
ואחרי הסרט:
– אבא, בא לי גלידה
ומה יכול להפוך אבא טבח למאושר יותר מאשר ילדה שבוחרת חצי סורבה פטל וחצי גלידת שוקולד מריר ועוד אומרת לי:
– אבא, הגלידה שאתה מכין יותר טעימה
ואז הגיע אלי רעיון: אוהבת פופקורן ואוהבת גלידה של אבא – אבא יכין לך גלידת פופקורן.
ואכן, מהטעימה הראשונה הילדה התמכרה.
_____
ולמה החיבור הזה בין טארט החלב לגלידת הפופקורן? כמו תהליך הגדילה של ילד. בהתחלה חלב אם וחלב מבקבוק, אחר כך בננות מעוכות ודייסת תירס.
גלידת פופקורן. טארט קרם חלב ובננות בקרמל
תודה רבה לתומר שפרן, צלם מוכשר וחבר יקר, על התמונות היפות.
גם כייף לקרוא וגם נראה טעים כ לכף
שכמעט מרגישים את הטעם על השפתיים
תודה רבה. נעים לשמוע, כי זו בדיוק היתה הכוונה
יש לי מחר יום הולדת…. (רמז רמז)
רשמתי לפני. יטופל…:))
…רץ לקנות פופקורן ואבקת חלב,חייב לעשות גלידה,זוכר את הטעם ומתגעגע,גלידה מדהימה!
החזרה למקורות השורשיים בכתיבתך מעלה בי מחשבות נוגים ביחס לילדותי ,געגועים לתמימות,
זיכרונות של טעמים …היו ימים.
אלו לא רק ימים שהיו בעבר, אנחנו כל החיים עורגים אליהם והם מעצבים אותנו. ובגלל שהטבע הוא טבעתי ככל שאנחנו גדלים ומתרחקים מאותם ימים, כך אנו גם מתקרבים אליהם.
נראה נהדר – מזכיר לי קינוח שהיינו עושים בצרפת במסעדה בה עבדתי….
והנה מה שקורה כשילד בן חמש זוכר קינוחים לאורך זמן:
"אמא, את יכולה להכין לי פופקורן של יניב?"
יכולה גם יכולה, מסתבר. אוף. אי אפשר להפסיק לכרסם.
ילד כלבבי