עיון בפרשת נח
וגם דג מרוקאי על ריזוטו מקוסקוס
גולו גולו גולו גל אל החוף
גולו גולו גולו גל אל החוף
גולו גולו גולו גל
גולו גולו גולו גל
גולו גולו גולו גל אל החוף
אל החוף
פרשת נח היא כמו הד של פרשת בראשית וקריאה בה משרה את אותה אווירה עליה כתבתי בפוסט הקודם.
התכנית המקורית גדולה מדי וחזקה מדי מכדי להחזיק מעמד עד שלבסוף מגיעה שבירה מוחלטת.
בפרשת בראשית השבירה היא הגירוש מגן העדן, בפרשת נח השבירה היא מבול מים.
הפוסט הזה ינסה להתחקות אחרי סוד המים דרך עיון בשירו האלמותי של מאיר אריאל "שיר מים רבים".
__________
זהו עצב של מים רבים
יבבה של אין סוף נעצר בחוף
יללה בצנורות
ותהום אל תהום גונח
"מים עליונים זכרים, מים תחתונים נקבות". (מדרש בראשית רבא)
ישנם מים עליונים. שמ – מים מתוקים. הם מסמלים את הטוב האלוהי, האור האלוהי, החסד, הנתינה, ההתגלות, התורה. דבר אלוהים ואהבת אלוהים המגיעה אל האדם כגשמי ברכה.
וישנם המים התחתונים, מי הים המלוחים. הם מסמלים את התשוקה האנושית, החושך, הגבורות , סערות הנפש, התהומות העמוקים, הפחד, היאוש, התאווה, כאב הבשר.זעקתו של האדם, בכיו, בדידותו ותפילתו כשהוא פונה אל האלוהים, בדמעה הצורבת במליחותה את העין.
במחשבה הראשונית מים עליונים ומים תחתונים אמורים להיות בזיווג, באחדות. אין צורך לבחור בין השניים. אין סופיותו של אין סוף מתבטא גם בכך שיש לו צד סופי.
אך העולם בראשיתו אינו יכול להתקיים תחת הסוד הכביר הזה והאלוהים נאלץ להפריד.
"ויאמר אלוהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים".
__________
כל המים אשר בימים
בנהרות בעצים ובאבנים
שהיו מלא העולם
ולכן הם שרים בבכי
"תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס. ואלו הם בן עזאי ובן זומא, אחר ורבי עקיבא. בן עזאי הציץ ומת, בן זומא הציץ ונפגע, אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום". (מסכת חגיגה)
ארבעה ניסו לצלול אל הסוד העמוק הזה של מים עליונים ומים תחתונים. רק אחד צלח. הסכנה גדולה.
הציץ ומת – החושך הכריע אותו בכובד היאוש והוא נפל אל הדיכאון הממית.
הציץ ונפגע – האור סינוור אותו עד עיוורון המציאות והוא השתגע.
קיצץ בנטיעות – הפך עבד לתאוותיו, התפקר ושכח אלוהים.
רק רבי עקיבא יצא בשלום. אותו רבי עקיבא שאמר "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים", רבי עקיבא המבין את הדקויות של הרומנטיקה האלוהית, המאמין בארוטיקה האלוהית – אנושית.
מה שמר על רבי עקיבא בפרדס? איך הוא שרד את גן העדן שאדם הראשון לא שרד?
"אמר להם ר' עקיבא כשאתם מגיעים אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים משום שנאמר דובר שקרים לא יכון לנגד עיני".
למה הוא מתכוון? בזוהר פירשו את דבריו:
"מים עליונים ומים תחתונים יש שם ושם אין טומאה אלא אבני שיש טהור ואין פירוד בין מים למים והכל בייחוד ואלו הם מצד עץ החיים והם כנגד שתי עיניים שבהם שתי דמעות יורדות אל הים הגדול.
ומדוע יורדות? בגלל שתורה משני הלוחות האלה היה משה מוריד להם לישראל ולא זכו בהם ונשברו ונפלו ונתן להם אחרים מצד עץ הדעת טוב ורע, שמשם ניתנה תורה לישראל באיסור והיתר, מימין חיים ומשמאל מוות.
ולכן אמר ר' עקיבא לתלמידיו: כשתגיעו לאבני שיש אל תאמרו 'מים מים' ולא תהיו משווים אבני שיש טהור (היינו הלוחות הראשונים) לאבנים אחרות שהם חיים ומוות (היינו הלוחות השניים) ולא עוד אלא שאתם מסכנים עצמכם בגלל שאלו של עץ הדעת טוב ורע הם בפירוד ואבני שיש טהור הם בייחוד בלא פירוד כלל". (תיקוני זוהר, תיקון מ')
שוב בדומה לסיפור בריאת העולם, אנחנו חיים תחת מערכת חוקים מבדילה ומפרידה, אפילו הדת שאמורה לחשוף את דבר האל מנסה להפריד חטא מקדושה, חיים מתורה, שמיים מתהומות.
רבי עקיבא מבין שההפרדה היא מלאכותית, תוצר הכרח בל יגונה של היום השני והלוחות השניים ושל תהליך התיקון האיטי שאחרי השבירה. אך הוא מחזיק בראשו באופן קבוע את המחשבה הראשונה, מחשבת עץ החיים, שאינה מפרידה בין מים למים והיא השומרת עליו בזמן הליכתו בפרדס.
__________
כמו שאבן מכה בשלולית
וגלים מתפשטים במעגלים
40 יום היה המבול, 40 יום היה משה על ההר, 40 שנים נדדו בני ישראל במדבר, 40 שנים היה רבי עקיבא סתם רועה צאן עד שהחל לעסוק בסוד הפרדס.
הכל הד אחד של השני. הכל אחד.
__________
וגלים דחופים ובהולים
נפוצים בימים אל היבשות
גל נוסע פוגש גל חוזר
ונשבר וממשיך לנסוע
ונשבר ונשבר ונשבר
ונוגע בחול ומיד חוזר
ושובר גלים מגיעים
נשברים ושוברים שרים
"בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ–בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ".
מבול. תהומות ושמיים נפתחים ונפגשים. אך זה אינו זיווג שמח, זה זיווג כועס והוא מכלה את העולם בזעמו.
כדי להפסיק את המבול חייבת להיווצר שוב ההפרדה בין שמים לארץ, בין מים למים. "וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת תְּהוֹם, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם; וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם, מִן-הַשָּׁמָיִם".
למה הכרחית אתה הפרדה? ריבונו של עולם, למה?
אין מנוס.
ההפרדה אינה עונש, היא צורך זמני. מפני שהים הגדול מטביע הכל, מכסה הכל במעמקיו. הפרדה היא צורך זמני על מנת שיוכלו להתגלות כל הקווים העדינים, הגוונים הצבעוניים שבין השמיים והים, על מנת שתראה הארץ בכל קשת רב גוניותה.
"אֶת-קַשְׁתִּי, נָתַתִּי בֶּעָנָן; וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית, בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ".
בסוף פרשת נח המספרת על דור המבול מופיע גם הסיפור על מגדל בבל ודור הפלגה.
"וַיְהִי כָל-הָאָרֶץ, שָׂפָה אֶחָת וּדְבָרִים אֲחָדִים".
ואלוהים לא אוהב את זה, לא הבאתי מבול כדי שהכל יהיה שוב אחיד שכולם ילכו שוב באותו תלם.
"הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם, אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ, אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ….עַל-כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל, כִּי-שָׁם בָּלַל יְהוָה שְׂפַת כָּל-הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם יְהוָה, עַל-פְּנֵי כָּל-הָאָרֶץ"..
אלוהים מפריד את בני האדם שנותרו לאומות, שפות ותרבויות שונות, על מנת שהעולם יהיה עשיר ומגוון. לפעמים גם זה מסוכן, המרחק יוצר איבה עד כדי מלחמות ומאבקים. אך הכל משרת את התכלית הגדולה, לשמור על השכבות, הניואנסים והרבדים גם כשהעולם יהיה כאחד (והוא יהיה…).
"וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹולָם, בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה".
מאה ועשרים. ארבעים כפול שלוש. שמיים, ים, אדמה.
__________
הים מסמל את התוכנית הראשונית. סמל חי בתוך ימי האדמה הקשים לתהומות המטהרים מכל טומאה. כי אין טומאה.
"ותשליך במצולות ים כל חטאתם". (מיכה, ז)
גם לחטאים יש מוצא בתהום הים. עד לזיווג השלם.
"וְהָיָה יוֹם-אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהוָה, לֹא-יוֹם וְלֹא-לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת-עֶרֶב יִהְיֶה-אוֹר. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם-חַיִּים מִירוּשָׁלִַים, חֶצְיָם אֶל-הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל-הַיָּם הָאַחֲרוֹן, בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה. וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל-כָּל-הָאָרֶץ; בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד". (זכריה, יד)
גם תחת המבול כשכל חיות הארץ מסתגרות בתיבה, דגי הים ממשיכים לשחות בחופשיות, אינם יראים מן המבול.
הדגים ומאכלי הים מסמלים את החיים הכמוסים שבתהומות.
בפוסט הזה הוצאתי דג מן הים ועטפתי אותו בצבעוניות גווני הארץ, כמיטב מסורת מרוקו עליה גדלתי.
אדום מן השמש, חיטה מן הארץ, זעקה מן החריפות.
כדי לתת למנה עוד נופך של פינוק ונחמה, החלטתי שבמקום בחלה טרייה, הרוטב יטבע הפעם בקוסקוס.
בתור בן גאה לעדות צפון אפריקה מעולם לא השתמשתי בקוסקוס אינסטנט (לא להתחיל קוסקוס מסולת ? זו כמעט בושה!). אז הנה סוף סוף מצאתי לו שימוש. בחרתי להכין אותו בדרך של ריזוטו איטלקי, להחליף את הפרדת הגרגירים האוורירית בדבק חמאה המאחד שמיים וארץ.
זהו עצב של מים רבים,
שרוצים להציף לי את העולם
כמו בימים הטובים שלהם,
כשהכל פשוט הכל היה מים
דג מרוקאי עם ריזוטו מקוסקוס
ציר חריימה
אני לא אוהב להגיש דגים עם עצמות. אבל בדג המרוקאי חלק לא קטן מהטעם מגיע מעצם הדג המתבשלת בתוך הרוטב. "ציר חריימה" זו הדרך שלי לגשר על הפער הזה. העצמות נותנות את טעמן העשיר אל הרוטב ואז בתוך התבשיל אני יכול להניח רק את הפילטים.
| חומרים: |
100 גרם רסק עגבניות
50 גרם לימון כבוש
1 חבילה כוסברה
4 שיני שום
4 פלפלים אדומים יבשים מתוקים, חצויים
1 פלפל חריף
1/2 כפית פפריקה חריפה
1/4 כפית כמון
1 כפית מלח
אופן ההכנה:
מפרידים את הפילטים מהדג. שומרים את הפילטים להכנת המנה ואת האת האידרות מנצלים להכנת הציר.
מניחים בסיר את רסק העגבניות ומדללים ב – 1.5 ליטר מים.
מוסיפים לסיר את אדרות הדגים, גבעולי הכוסברה, הפלפלים היבשים, הפלפל החריף, השום, הלימון הכבוש והתבלינים .
מביאים את הציר לרתיחה, מבשלים על להבה נמוכה 1/2 שעה ומסננים.
שמן אדום
יש שיגידו ששמן זית אינו מתחבר למטבח מרוקאי. אך זו תפיסה מוטעית שתולדתה בתקופת הצנע בה נאלצו לבשל עם מה שיש ואז כבר התרגלו לזה. האמת היא שבמרוקו יש שימוש מאוד נרחב בשמן זית והוא גם מאוד מתאים בטעמו וניחוחו למנה.
| חומרים: |
20 גרם פפריקה מתוקה
80 גרם שמן זית
אופן ההכנה:
מערבבים בהדרגה את הפפריקה לתוך השמן עד לקבלת מסה חלקה.
דג מרוקאי
| חומרים (6 מנות): |
הפילטים של הדגים ששמרנו, חצויים
3 פלפלים אדומים
3 פלפלים ירוקים
10 שיני שום
4 עגבניות
50 גרם לימון כבוש
300 גרם גרגרי חומוס מבושלים
1/2 ליטר ציר חריימה
1 כפית צלח
שמן אדום
עלי הכוסברה הקצוצים ששמרנו
אופן ההכנה:
קולים את הפלפלים האדומים והירוקים ב – 220 מעלות, 1/2 שעה, עד שהקליפה חרוכה.מצננים קלות, מקלפים את הפלפלים וחותכים לרצועות.
משמנים סיר רחב בשמן אדום.
פורסים את העגבניות לפרוסות ומסדרים על תחתית הסיר.
מסדרים את הפלפלים הקלויים מעל העגבניות.
פורסים דק את שיני השום, קוצצים את הלימון הכבוש.
מפזרים את השום והלימון מעל הפלפלים.
מפזרים מעל את גרגרי החומוס המבושלים
מפזרים מעל 1/2 מכמות הכוסברה הקצוצה.
מפזרים מעל 2 כפות שמן אדום.
מניחים את הסיר על אש קטנה ומבשלים עם מכסה 1/4 שעה.
מערבבים את הדגים עם המלח ועם השמן האדום שנותר.
מסדרים את הדגים על הרוטב ומפזרים מעליהם את יתרת הכוסברה הקצוצה.
יוצקים מעל 1/2 ליטר של ציר חריימה.
מבשלים על להבה נמוכה עם מכסה 10 דקות.
מסירים מכסה ומבשלים עוד 5 דקות לצמצום הרוטב.
אם יש צורך מוסיפים במהלך הבישול עוד קצת ציר.
ריזוטו קוסקוס
| חומרים (6 מנות): 1 חבילה קוסקוס אינסטנט מהסוג העבה |
500 מ"ל ציר חריימה
1 כוס מרוטב הבישול של הדג המרוקאי,יחד עם חתיכות הירקות
100 גרם חמאה
1 כפית מלח
חופן כוסברה קצוצה
מיץ מלימון אחד
אופן ההכנה:
מניחים קוסקוס בקערה.
מחממים 400 מ"ל ציר חריימה, יוצקים על הקוסקוס ומשהים ל- 10 דקות.
לפני ההגשה מחממים את יתר ציר החריימה במחבת רחבה, יוצקים פנימה את הקוסקוס, יחד עם רוטב הדג ומחממים קלות.
מתבלים במלח, מוסיפים חמאה וממשיכים לבשל עד שהחמאה נמסה והרוטב סמיך.
במידת הצורך מוסיפים עוד קצת ציר חריימה.
מערבבים פנימה כוסברה ומיץ לימון ומסירים מהאש.
להגשה
מניחים בצלחת עמוקה כמה כפות של ריזוטו קוסקוס.
מניחים מעל 2 פילטים של דג.
יוצקים מעל ומסביב בנדיבות מהרוטב.
אני חייבת לקרוא שוב בנחת. קראתי עכשיו בלחץ של זמן מתקצר והולך לפני כניסת שבת. הדברים דורשים העמקה.
מעניינת דרכך לפרש את פרשת נח.
ועוד יותר מעניין הקישור של הפרשה אל הבורי המסכן, שמצא את דרכו אל הצלחת.
זהו מתכון שעושה חשק…
תודה על השיתוף