אנשי אמת

עיון בפרשת משפטים

מזכיר לי מנה שאהבתי נורא:

קראמבל תפוחים מטורלל וסגול

 

סגול 146 סגול 148

 

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם

פרשת משפטים היא רצף של חוקים וציוויים שלכולם יש תכלית אחת ויחידה – להפוך אותנו לאנשי אמת.

לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹות וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִיב לִנְטֹות אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּות. וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ. 

כמה חכמה בפסוק אחד. הפסוק הזה עונה על שאלת המיליון דולר שכל כך הרבה אנשים מיוחדים שמעו בחייהם כל כך הרבה פעמים:

– למה אתה לא יכול להיות כמו כולם?

ובאמת, למה להתעקש על ייחודיות? למה ללכת עם האמת שלך עד הסוף אם זה מבדל אותך מן הכלל? למה לא לשבת בחיקו החמים והנעים של המיין סטרים והקונצנזוס?
כולם רואים את זה, כולם משחקים בזה, כולם אוהבים את זה, כולם מסכימים על זה, את כולם זה מצחיק, לכולם זה טעים. ובכן מה? למה להיות שונה?
אבל במסתרים הלב בוכה והנפש עייפה וצמאה, כמה אנרגיות אפשר לבזבז כדי להתאים לאיזה תקן דימיוני? כמה דוקר המשפט "אני לא מספיק טוב"?. איך תוכל להיות מישהו שאתה לא? מה רע במה שאתה?
פרשת משפטים מורה לנו להתעלם מכל זה:

לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹות

דעת הרוב אינה שיקול, רק שאלת הטוב והאמת. הפרשה בכוונה אינה מורה : "תהיה אחרי רבים לטוב", כי הטוב הוא טוב והוא אינו צריך את אישור הרוב. הנטייה אחרי העדר, במהותה היא לרע.

עם זאת, בהמשך הפסוק מגיעה עוד הוראה:

וְדָל לֹא תֶהְדַּר בְּרִיבוֹ.

אל תתלהב מן הדלות. הדלות אינה ערובה לצדק. אל תשקע ברחמים עצמיים. אל תהיה מיוחד בכוונה רק כדי לבדל את עצמך לאיזו בדידות מחשבתית ייחודית. נון קונפורמיזם מכוון הוא מגוחך לא פחות מן ההיסחפות אחרי הטרנד. כמו שהאמת אינה ההליכה אחר הרוב, כך היא אינה מצויה בצורך לשנוא אותו בכוונה. זה הצד השני של אותה אמירה: לך רק אחרי האמת. להיות מיעוט אינו שקול כמו שלהיות רוב אינו שיקול. תחשוב לבד. תהיה אתה.

ושוב חוזר הפסוק ואומר:

לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹונְךָ בְּרִיבוֹ. מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק

"לא תטה משפט אביונך בריבו" לכאורה הוא ציווי מקביל ל: "ודל לא תהדר בריבו", אם כן  מדוע לחזור בשנית על אותו ציווי?

התשובה היא שצד שני של מסכנות יש כאן. כמו שאינך צריך להתמסכן בכוונה, כך אל תיכנע לאדם אחר המתמסכן לעיניך, לאותו העושה לך מניפולציה רגשית, הסוחט אותך רגשית. גם מפניו אל תשנה דרכיך, לא כי אתה חושש שמישהו נפגע או שמישהו לא יאהב את זה, אל תיפול קרבן ל – "לא נעים" ו- "מה יגידו" ולשאר נתיבי האביונות המנטלית.
שוב, אותו המסר: הישאר נאמן רק לאמת.

 

הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִינֹותִי.

לכל אדם יש מלאך פנימי המכוון אותו הדרך, המורה לו את הנכון והשגוי.
אך כמה קשה לשמוע למלאך, כמה קשה להודות בפני עצמך ובפני אחרים שאתה שומע את קולו.
אנחנו חיים בימים ציניים, כל מי שמתעקש על האמת שלו, כל מי שמנסה להגיע אל המעמקים, להביע דעה מנומקת על טוב ורע , אמת ושקר, רוחניות ותרבות, זוכה לביטויים כמו פלצן, חופר, אוכל ראש, תינוק, ילדותי, עזוב אותך, אל תהיה כבד, תפסיק עם השטויות.
אך התורה מצווה לשמוע אך ורק למלאך הפנימי:

הִישָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹולוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ.

לחז"ל יש ביטוי מבריק הנקרא: "ניקיון הדעת", יש דברים המלכלכים את התודעה ויש להישמר מהם. בפרשה שלנו זה מתבטא בפסוק:

וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ

הזמזום הפנימי יודע לטשטש הכל והוא מוצא לו כל הזמן כלים בעולם המודרני. תכניות ריאליטי מציצניות, שירים רדודים או משחקי מחשב שכובשים את העולם ברגע ונעלמים, פרסומות בפריים טיים, הומור סטריאוטיפי ונמוך, מחוייבות לפוליטיקלי קורקט ועוד ועוד כל אלו הם אבקות המרק של הנפש וכולם נועדו לאותה מטרה: לטשטש את הטעם, להכהות את החושים, לבזבז את המחשבות, ליצור טעם שטוח ואחיד לכולם, להצליח באינסטנט לתת טעם דוחה אבל ממכר שכולם יאהבו, בלי מאמץ.

 

__________

גם באוכל יש את תרבות הטרנד. זה לא משנה אם זה פשוט או מסובך, לפעמים זה מטבח בלאדי ולפעמים מטבח מולקולרי, עדיין זה דורש ויתור על האמת הפנימית וחנופה לטעם הקהל או התקשורת.

אחד הדברים ששנאתי בעולם האירועים, זה שהוא כל הזמן נוטה אחרי טרנדים, מחפש מה האוכל הכי "נכון" והכי אופנתי ולא משאיר מקום לשף לבשל את מה שבאמת בוער בנשמתו.

אני לא מנסה לפשט בכוונה וגם לא לסבך בכוונה את האוכל שלי, אני יכול באותה כוונה להכין חומוס או מנה מורכבת עם קומבינציה של מספר רכיבים וטכניקות על אותה צלחת, זה לא משנה לי, כל עוד אני יוצר את מה שליבי מורה לי, כל עוד אני מבשל אוכל שאני מאמין בו.

גם על הבלוג הזה אני שומע לפעמים הערות כמו, מה הסיבוך הזה? מה זה המנות האלה? מי יקרא את זה? מי יבשל את זה? מה זה הקישורים האלה של האוכל לדת ופילוסופיה?

ובאמת, למה לא לכתוב בלוג עם מנות פשוטות לארוחת ערב? עם בישול בקלי קלות? הרי יהיו לי הרבה יותר קוראים, הרבה יותר חשיפה, הרבה יותר פידבקים ומחמאות.

אבל מצטער, אני פשוט לא יכול

______

 

פתאום אני עצוב, פתאום אני מבין שיצא לי פוסט קצת מייאש. אבל אני אדם אופטימי, אז אנסה לסיים בבדל של תקווה.

אני מאמין שיש תקווה לפלצנים ולחופרים. האמת סופה לנצח ולא בגלל שיש אמת אחת אלא דווקא בגלל יופיה המשגע בריבוי גווניה.
זה לא יקרה בבת אחת, כדי שלא ייוצר ואקום, אבל זה בוא יבוא ואנחנו עוד נחיה בטוב בארץ ישראל.

לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת, פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ, עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת-הָאָרֶץ.

__________

סיגליות מבט על גלידה

המנה המוצגת בפוסט הזה, היא מנה שהתעקשתי עליה, רק כי האמנתי בה.

אני מטורף על עוגות ספוג, אוהב קראמבל תפוחים, נטרף מניחוח של סיגליות ואוהב צבעים פסיכדליים.

היה קשה לשכנע לקוחות לבחור בה, הרבה פעמים היה לחץ להוציא אותה מהתפריט. הטעמים שלה, הצבעים שלה, יש בהם משהו מוזר ומשוגע, כמוני.

אבל ההתלהבות שלי ממנה השאירה אותה איתי מאז שנולדה ועד היום ומדי פעם היא הצליחה להדביק אנשים ומי שטעם, אם אהב ואם לא, זכה לחוויה אחרת ולא התחרט.

קראמבל תפוחים מטורלל וסגול

עוגת ספוג בתירוש ענבים, קצפת אוכמניות, גלידת סיגליות

 

מבטמלמעלה

 

עוגת ספוג

חומרים (תבנית 30 / 20 ס"מ):

4 ביצים

120 גרם סוכר

2 גרם מלח

1 כפית תמצית או משחת וניל

130 גרם קמח עוגה

15 גרם אגלס

 

 

אופן ההכנה:

מקציפים יחד את כל החומרים 4 דקות במהירות בינונית ועוד 4 דקות במהירות גבוהה, עד לקבלת קציפה תפוחה ואוורירית.

מורחים את התערובת בשכבה אחת על תבנית מרופדת בנייר אפייה.

אופים ב-200 מעלות, 8 דקות, עד הזהבה קלה ויציבות.

מפזרים מעט סוכר על העוגה, מכסים אותה בנייר אפייה, מניחים מעליה תבנית נוספת והופכים את התבנית.

מוציאים את התבנית העליונה ואת נייר האפייה העליון בזהירות

מצננים את העוגה ואז חותכים למלבנים בגודל 10*5 ס"מ.

 

רוטב אוכמניות

חומרים:

500 גרם אוכמניות

250 גרם יין פורט או מרסלה

150 גרם סוכר

2 גרם חומצה מאלית

5 גרם פקטין

 

אופן ההכנה:

מרסקים את כל הרכיבים במעבד מזון לרסק חלק.

מבשלים את הרסק שנותר עד רתיחה חזקה.

מסננים היטב ומצננים היטב.

 

עוגה סגולה

חומרים:

מלבני עוגת הספוג

300 גרם רוטב אוכמניות

300 גרם תירוש ענבים

אופן ההכנה:

מערבבים רוטב אוכמניות ותירוש ענבים.

טובלים את מלבני העוגה משני צדדים בנוזל, עד שהיא ספוגה וסגולה.

 

קצפת אוכמניות

חומרים:

500 גרם שמנת מתוקה

200 גרם רוטב אוכמניות

1 כפית מחית וניל או תמצית וניל טהורה

50 גרם אבקת סוכר

25 גרם עמילן לקרם

אופן ההכנה:

מערבבים בקערת המיקסר שמנת מתוקה, וניל ורוטב אוכמניות.

מערבבים בנפרד אבקת סוכר עם עמילן לקרם.

מערבבים את האבקות היבשות אל הנוזלים, בהדרגה ותוך כדי הקצפה על מהירות נמוכה.

מגבירים מהירות לבינונית וממשיכים להקציף על לקבלת קרם יציב בצבע סגול.

 

תפוחים מקורמלים עם אוכמניות

חומרים:

850 גרם תפוחי עץ "גרני סמית", קלופים וחתוכים לקוביות

150 גרם אוכמניות

100 גרם חמאה

50 גרם סוכר

1 כפית משחת וניל או תמצית וניל טהורה

100 גרם נפאז'

אופן ההכנה:

במחבת רחבה מטגנים תפוחים בחמאה עד להזהבה קלה.

מוסיפים סוכר ווניל ומבשלים עוד 3 – 4 דקות עד שנוצר על התפוחים קרום קרמלי.

מסירים מהאש ומוסיפים נפאז'.

לסיום מוסיפים את האוכמניות לערבוב קל.

מצננים היטב.

 

שטרוייזל מתובל

חומרים:

250 גרם קמח עוגה

250 אבקת שקדים

250 גרם סוכר חום בהיר (דמררה)

250 גרם חמאה

1/2 כפית קינמון

1/4 כפית ג'ינג'ר טחון

1/4 כפית מלח

קמצוץ אגוז מוסקט

 

אופן ההכנה:

מערבבים את כל החומרים במיקסר או בקצות האצבעות עד לקבלת בצק פירורי.

מפזרים את הפירורים על תבנית.

אופים ב- 170 מעלות, 10 – 12 דקות עד הזהבה קלה.

גלידת סיגליות

חומרים:

350 גרם חלב

150 גרם שמנת

25 גרם סוכר אינוורטי

50 גרם סוכר

25 גרם אבקת חלב רזה

40 גרם תערובת לגלידה

5 טיפות תמצית סיגליות

 

אופן ההכנה:

מערבבים את כל האבקות.

מערבבים בסיר חלב ושמנת.

בוחשים את האבקות אל הנוזלים בהדרגה, תוך כדי ערבוב במטרפה.

מבשלים תוך כדי ערבוב עד לסף רתיחה, מבשלים עוד דקה ומסירים מהאש.

מוסיפים את תמצית הסיגליות ובוחשים היטב.

מקררים את התערובת לפחות 8 שעות.

מקפיאים במכונת גלידה.

 

הרכבה והגשה:

מניחים בצלחת מלבן של עוגה סגולה.

מזלפים עליו קצפת סגולה.

מניחים עליו תפוחים מקורמלים עם אוכמניות.

מפזרים מעל העוגה ומסביבה פירורי שטרוייזל.

מניחים לצד העוגה כדור גלידת סיגליות.

 

סגול 149 סגול 154

הפוסט הזה פורסם בקטגוריה דובדבנים.‏ קישור ישיר לפוסט.

5 תגובות על אנשי אמת

  1. מאת איריס_ד‏:

    אכן מורכב ו"אוכל את הראש", אבל גם אני "חפרנית" והפוסטים שלך מעניינים בעיני ואני מחכה לקרוא אותם. שבת שלום!

  2. מאת נורית פלד‏:

    נהנית לעקוב אחר ההגיגים והתובנות, שבת שלום

  3. מאת נורית פלד‏:

    והמתכונים כמובן

  4. מאת טליה‏:

    מקסים,איזו יצירתיות נהדרת.

  5. מאת יניב גור אריה‏:

    תודה רבה מאוד לכולכן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

Connect with Facebook