עיון בדמעות בפרשת בשלח

מוביל אותי דרך הזיות ל:

חזה אווז צפיחית בדבש

פלפל סצ'ואן, כוסברה, בוטנים,

בריק כבד אווז, קרם ארטישוק ירושלמי וטפיוקה

 

 

וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים, כִּי קָרוֹב הוּא. כִּי אָמַר אֱלֹהִים: פֶּן יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה. וַיַּסֵּב אֱלֹהִים אֶת הָעָם דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר, יַם סוּף, וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם.

אתה יוצא ממצרים. אתה לא עבד יותר. הנה אתה ברשות עצמך, רק שלך, לך לאן שתרצה. או אולי בכלל אלוהים מוביל אותך?

לא סתם יצאת, ברכוש גדול יצאת. אתה מרוצה. אתה על גג העולם.

יש לך כבר מטרות, אתה בדרך להר סיני, אחר כך לארץ ישראל. יצאת מן החושך הגדול, ניצחת את פרעה, מה ידעת באותו רגע שאתה הולך למדבר?

 

וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת לֵב פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיִּרְדֹּוף אַחֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יֹוצְאִים בְּיָד רָמָה. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹונִים עַל-הַיָּם, כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ

הנה, לא הספקת ללכת יומיים וכבר פרעה שוב רודף אחריך. השעבוד לא מרפה, הנחש לא מפסיק ללחוש. הקשבת לקול אלוהים הקורא לך לצאת, אבל הנה הקול השני, הבן זונה, שוב מאחוריך.

אתה מביט קדימה, אתה רואה ים. איפה כל הבטחות ההצלחה? איפה האור כשצריך אותו? האם יצאת ממצולות יאור חושך מצריים, רק כדי לטבוע שוב בתהומות ים סוף? והים הנוכחי יותר גדול, יותר סוער, יותר מטורף, יותר עמוק, יותר מלוח.

 

וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְהִנֵּה מִצְרַיִם נֹוסֵעַ אַחֲרֵיהֶם, וַיִּירְאוּ מְאֹד, וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוָה. וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה: הֲמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר? מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם?. הֲלֹא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְנוּ אֵלֶיךָ בְמִצְרַיִם לֵאמֹר: חֲדַל מִמֶּנּוּ וְנַעַבְדָה אֶת-מִצְרָיִם! כִּי טוֹב לָנוּ עֲבֹוד אֶת מִצְרַיִם מִמֻּתֵנוּ בַּמִּדְבָּר!.

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם: אַל תִּירָאוּ! הִתְייַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם. כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם, לֹא תֹוסִיפוּ לִרְאֹותָם עוֹד עַד עוֹלָם. יְהוָה יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: מַה תִּצְעַק אֵלָי?  דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ!.

אתה צועק על משה, טוב שיש את מי להאשים. אתה בוכה ואלוהים לא עונה. הוא רק אומר לך: תתקדם!, בלי להבטיח כלום.

לא בטוח שזו הייתה אמונה, אולי סתם לא היה לך מה להפסיד, אבל בכל זאת כל הכבוד, לא קפאת, התקדמת. ישר אל תוך הים.

 

וַיּוֹלֶךְ יְהוָה אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה, וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה, וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה, וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם.

הנה הים נבקע לשניים. הטריפ חזר. שוב הצלחת לסלק את אפלת המעמקים וקיבלת יבשה, משטח ישר. ים מימין, ים משמאל, פרעה וחילו על סוסיהם הפראיים עדיין צועקים מאחוריך. אבל אתה הולך קדימה, ביבשה הנוחה. הם השיגעון, אתה השפיות ואתה ניצחת. ואתה חוצה ואתה מואר ואתה בהתעלות שאין כמוה,

 

וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם וַיָּבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם, כֹּל סוּס פַּרְעֹה, רִכְבּוֹ וּפָרָשָׁיו אֶל תּוֹךְ הַיָּם. וַיְהִי בְּאַשְׁמֹורֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף יְהוָה אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן וַיָּהָם אֵת מַחֲנֵה מִצְרָיִם. וַיָּסַר אֵת אֹופַן מַרְכְּבֹתָיו וַיְנַהֲגֵהוּ בִּכְבֵדֻות. וַיֹּאמֶר מִצְרַיִם: אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי יְהוָה נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם!.

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה: נְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם, וְיָשֻׁובוּ הַמַּיִם עַל מִצְרַיִם, עַל רִכְבּוֹ וְעַל פָּרָשָׁיו. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם, וַיָּשָׁב הַיָּם לִפְנוֹת בֹּקֶר לְאֵיתָנוֹ וּמִצְרַיִם נָסִים לִקְרָאתוֹ. וַיְנַעֵר יְהוָה אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם, לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.

אתה בכלל לא מסתכל אחורה לראות אותם רודפים שוב אחריך, אתה יודע מה יקרה, הם ייכנסו גם הם אל הים, אך המצולות ייסגרו עליהם, פרעה טובע, חילו טובע, אף אחד לא יסכן אותך יותר. ככה היה צריך להיות כל הזמן, מצרים בתהום, אתה על היבשה, כל אחד במקומו.

 

אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיהוָה, וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר: אָשִׁירָה לַיהוָה כִּי גָאֹה גָּאָה, סוּס וְרֹוכְבוֹ רָמָה בַיָּם. עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה, זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ

אתה שר בקול, אתה באקסטזה. אתה יכול הכל, גם הבלתי אפשרי הופך לאפשרי, אלוהים איתך, גם לשמיים עוד תגיע ומעבר.

 

וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף, וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר, וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. וַיָּבֹואוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּות מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם, עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה. וַיִּלֹּונוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: מַה נִּשְׁתֶּה?. 

לא יעבור הרבה זמן עד שתשאל את עצמך, מי הדבר האמיתי? אתה או הם? היבשה שלך שלפעמים יבשה עד זרא, האור שלך שלפעמים טהור מדי, או הם המוטרפים בתהומות החשוכים של ים סוף, עם הדגים הגדולים והמוזרים המופיעים בחלומות הרטובים, המפחידים וההזויים שלך?.

הכל ישר אצלך, אתה בדרך לארץ המובטחת, פתאום אתה מתגעגע קצת למצרים. פתאום חם לך מדי, פתאום האור שורף אותך.

 

וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּמִּדְבָּר. וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד יְהוָה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל סִיר הַבָּשָׂר, בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע, כִּי הוֹצֵאתֶם אֹותָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה, לְהָמִית אֶת כָּל הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב. 

פתאום אתה זוכר לחמים וסיר בשר. פתאום אתה רוצה משהו יותר גשמי, יותר מוצק. פתאום לא בא לך על הר סיני, אתה רוצה ים סוף. פתאום כבד עליך שליחות ואחריות, אתה רוצה קצת לישון בחושך. עם כל הכבוד לאלוהים הטוב והרחום, אתה רוצה קצת עבודת אלילים ועגל זהב.

למה המחשבות האלה הטורדניות, המבאסות, לא נגמרות? למה אתה לא יכול לשמוח בחלקך? אתה לא מבין, אבל אלוהים כן.

כי אלוהים הוא גם הבעל והעגל. כי ארץ ישראל היא גם מצרים. כי משה הוא גם פרעה. כי הר סיני הוא גם ים סוף. אין באמת הבדל. אתה רק לא ידעת את זה.

 

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: עֶרֶב וִידַעְתֶּם כִּי יְהוָה הוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּבֹקֶר וּרְאִיתֶם אֶת-כְּבוֹד יְהוָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת תְּלֻונֹּתֵיכֶם עַל יְהוָה, וְנַחְנוּ מָה כִּי תַלִּינוּ עָלֵינוּ?…לֹא עָלֵינוּ תְלֻונֹּותֵיכֶם, כִּי עַל יְהוָה!.

וַיִּפְנוּ אֶל הַמִּדְבָּר, וְהִנֵּה כְּבוֹד יְהוָה נִרְאָה בֶּעָנָן. 

וַיהוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ, וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם, לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה. 

אלוהים מבטיח: רוצה להבה? תקבל עמוד אש. רוצה קצת לברוח? תקבל עמוד ענן. רוצה הזיה ושיגעון? גם בהר סיני תקבל קולות וברקים ושופרות ועשן.

 

וַיִּצְעַק אֶל יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם, שָׁם שָׂם לוֹ חֹוק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִיסָּהוּ…וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹות מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם, עַל הַמָּיִם.

רוצה לשתות? לצלול? לטבוע? תקבל בארה של מרים, והמים יהיו גם מלוחים וגם מרים וגם מתוקים.

 

ויְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שָׁמַעְתִּי אֶת תְּלוּנֹּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דַּבֵּר אֲלֵיהֶם לֵאמֹר: בֵּין הָעַרְבַּיִם תֹּאכְלוּ בָשָׂר וּבַבֹּקֶר תִּשְׂבְּעוּ לָחֶם, וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם. וַיְהִי בָעֶרֶב, וַתַּעַל הַשְּׂלָיו וַתְּכַס אֶת הַמַּחֲנֶה וּבַבֹּקֶר הָיְתָה שִׁכְבַת הַטַּל סָבִיב לַמַּחֲנֶה. וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ. וַיִּרְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: מָן הוּא? כִּי לֹא יָדְעוּ מַה הוּא. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵיהֶם: הוּא הַלֶּחֶם אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה לָכֶם לְאָכְלָה. זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִיוָּה יְהוָה: לִיקְטוּ מִמֶּנּוּ אִישׁ לְפִי אָכְלו. 

וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ: מָן. וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִית בִּדְבָשׁ. 

רוצה בשר לארוחת ערב? תקבל שליו. רוצה לחם? פחמימה מתוקה לבוקר? תקבל מן, צפיחית בדבש.

 

וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה: הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ, הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא.

כי אין באמת עבדות ואין באמת חירות, אין באמת מצרים ואין באמת ארץ ישראל. אתה אף פעם לא באמת שם או שם. בפועל אתה תמיד במדבר, תמיד בדרך, חי יום ביומו באמונה, בביטחון ובחוסר ביטחון. זה לא יהיה מסע קצר כמו שחשבת, זה יהיה סיפור חייך, ארבעים שנה במדבר, אולי יותר. כל חייך הבוגרים יעברו עליך בנדודים, בגעגועים, זועק לאלוהים בתוך השמש הקופחת של היום והקור המצמית של חשכת הלילה, חווה את חוויותיך, אוכל לחם מן השמיים.

 

 

 

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִיוָּה יְהוָה: מְלֹא הָעֹומֶר מִמֶּנּוּ לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹורֹותֵיכֶם, לְמַעַן יִרְאוּ אֶת הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, בְּהוֹצִיאִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן: קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֶן שָׁמָּה מְלֹוא הָעֹומֶר מָן וְהַנַּח אֹותוֹ לִפְנֵי יְהוָה, לְמִשְׁמֶרֶת לְדֹורֹתֵיכֶם.

לכן רצית להשתמש בשליו, אבל לא מצאת. אז לקחת את הכי דומה שיש תחת ידך, אווז. עטפת אותו בדבש, עם הטעמים המוזרים. זרע גד לבן. צפיחית בדבש.

זרע – טפיוקה

גד – כוסברה

לבן – קרם ארטישוק ירושלמי

צפיחית (עוגיה) בדבש – קראמבל דבש ובוטנים

לחם מן השמיים – בריק כבד אווז

זרקת את כולם אל מדבר הצלייה ומדבר המחשבה. אספת את כל החלקים כמו יהלומים והקרבת אותם על מזבח הצלחת. כי אין אחר.

 

וַיֹּאמֶר: אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְו‍ֹתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל חֻוקָּיו, כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה רֹופְאֶךָ.

 

חזה אווז צפיחית בדבש

פלפל סצ'ואן, כוסברה, בוטנים,

בריק כבד אווז, קרם ארטישוק ירושלמי וטפיוקה

חזה אווז "סו – ויד"

חומרים (4 מנות):

4 חזות אווז

מעט מלח גס ופלפל גרוס

 

אופן ההכנה:

מחממים מחבת רחבה וכבדה על להבה בינונית.

מסמנים על עור האווז חריצים בצורת שתי וערב.

מניחים את חזה האווז על צד העור במחבת וצורבים על להבה בינונית כ- 5 דקות, עד שרוב השומן ניגר והעור פריך.

הופכים וצורבים על צד הבשר עוד דקה.

מוציאים את החזות מהמחבת. את השומן מסננים ושומרים להמשך.

מתבלים את החזות במלח ופלפל, מניחים בשקית ואקום ואוטמים.

מבשלים שעה ב- 60 מעלות.

אחרי הבישול מצננים את שקיות הואקום חצי שעה בטמפרטורת החדר, אח"כ חצי שעה במי קרח ואז מעבירים למקרר.

לפני ההגשה מחממים שוב את החזות ל- 60 מעלות.

 

רוטב דבש – סצ'ואן

חומרים (1 ליטר רוטב):

1 בצל גדול

50 גרם שומן אווז

200 גרם דבש

100 גרם חומץ

1 כף גדושה פלפל סצ'ואן

2 ק"ג ציר עוף חום או ציר בקר

40 גרם רוטב סויה

50 גרם כבד אווז

10 גרם מסמיך לרוטב

 

אופן ההכנה:

קוצצים דק את הבצל.

ממיסים שומן אווז בסיר עמוק.

מטגנים את הבצל בשומן האווז על להבה נמוכה עד הזהבה עמוקה.

יוצקים את הדבש על הבצל ומערבבים 10 שניות.

מוסיפים חומץ ופלפל סצ'ואן ומביאים לרתיחה.

מוסיפים ציר ורוטב סויה.

מבשלים על להבה בינונית עד לקבלת 1 ליטר נוזל.

מעבירים את הרוטב דרך מסננת. לוחצים היטב את המוצקים אל המסננת על מנת למצות כמה שיותר נוזלים וטעמים..

בעזרת בלנדר יד טוחנים אל תוך הרוטב את כבד האווז ואת המסמיך עד לקבלת מרקם קטיפתי וחלק.

מביאים את הרוטב לרתיחה ומבשלים עוד דקה תוך כדי ערבוב.

 

קראמבל בוטנים ודבש

חומרים:

100 גרם בוטנים

2 גרם פלפל סצ'ואן

2 גרם זרעי כוסברה

1 גרם מלח

קמצוץ שטה טחונה

קמצוץ אבקת בצל

קמצוץ אבקת שום

75 גרם שומן אווז

50 גרם דבש

100 גרם קמח

3 כפות כוסברה קצוצה דק מאוד

 

אופן ההכנה:

במכתש ועלי או במעבד מזון כותשים יחד את הבוטנים, פלפל הסצ'ואן וזרעי הכוסברה למרקם גרוס גס.

מעבירים לקערה ומערבבים פנימה מלח, שטה, אבקת בצל, אבקת שום, שומן אווז ודבש.

מוסיפים את הקמח ומעבדים עד לקבלת בצק במרקם פירורי.

מפזרים על תבנית תנור ואופים בחום של 160 מעלות, 10 – 12 דקות להזהבה קלה.

לפני ההגשה מערבבים פנימה כוסברה קצוצה.

 

קרם ארטישוק ירושלמי וטפיוקה

חומרים:

50 גרם פניני טפיוקה

1 ק"ג ארטישוק ירושלמי

2 שיני שום

2 תפוחי אדמה לבנים

1 ליטר חלב

מעט מלח

 

אופן ההכנה:

מרתיחים בסיר 1 ליטר מים.

כשהמים רותחים מוסיפים את הטפיוקה ומבשלים 10 דקות.

מסננים את הטפיוקה ושוטפים אותה היטב.

משרים במים קרים 10 דקות, מסננים ושוטפים שוב להפרדת הגרגירים.

קולפים את תפוחי האדמה והארטישוקים וחותכים לקוביות גדולות.

מניחים בסיר יחד עם שיני השום, החלב ומעט מלח.

מבשלים כ – 1/2 שעה על להבה נמוכה, עד ריכוך. אם יש צורך מוסיפים מעט נוזלים בזמן הבישול. בסוף הבישול הנוזלים אמורים להגיע ל- 1/2 גובה הירקות.

מוציאים 100 גרם מהמוצקים שבסיר. מועכים יחד במזלג לפירה גס, מעבירים למקרר לצינון ושומרים להכנת הבריק.

את יתר תכולת הסיר מסננים ושומרים בנפרד את המוצקים והנוזלים.

טוחנים את המוצקים במעבד מזון עד לקבלת פירה.

מוסיפים בצורה הדרגתית מנוזל הבישול עד לקבלת מרקם של קרם חלק.

טועמים ומתקנים תיבול במלח.

שוטפים שוב את פניני הטפיוקה כדי להפריד בין הגרגרים ומערבבים אל תוך הקרם.

לפני ההגשה מחממים את הקרם בעדינות תוך כדי ערבוב ואם יש צורך מוסיפים לו עוד קצת מנוזלי הבישול.

בריק כבד אווז

חומרים (4 מנות):

4 עלי סיגר

הפירה הגס של תפוחי האדמה והארטישוק הירושלמי ששמרנו מהכנת הקרם

100 גרם כבד אווז חתוך לקוביות של 1:1 ס"מ

10 גרם בוטנים טחונים לאבקה

1/2 כפית ראס אל חנות

1/2 כפית מלח

1 כף קמח מעורבבת עם כמה טיפות מים עד למרקם של "דבק"

שמן לטיגון עמוק

 

אופן ההכנה:

מערבבים כבד אווז, פירה, מלח, אבקת בוטנים וראס אל חנות.

מניחים בתחתית כל עלה סיגר 50 גרם מהמלית ומקפלים לצורת סיגר או לריבוע.

מדביקים את הקצוות בעזרת "דבק" של קמח ומים.

לפני ההגשה מטגנים בשמן עמוק עד להזהבה.

 

הרכבת והגשת המנה:

צורבים את חזה האווז המבושל והחם על מחבת לוהטת, דקה מכל צד.

מעבירים לקרש חיתוך, ממתינים דקה ופורסים לפרוסות בעובי 1/2 ס"מ.

מניחים בצלחת 4 כפות של קרם ארטישוק ירושלמי וטפיוקה.

מניחים מעל את פרוסות חזה האווז.

יוצקים על החזה 2 כפות של רוטב.

מפזרים על החזה כף של קראמבל בוטנים.

מניחים לצד החזה בריק כבד אווז.

אם רוצים לשדרג את נראות המנה, מורחים בעזרת מברשת מתחת לבריק הכבד, פס של חמאת בוטנים. (מתכון לחמאת בוטנים ביתית תמצאו בהמשך).

 

 

חמאת בוטנים ביתית

רכיבים: 500 גרם בוטנים 1 כף דבש 1 כפית מלח קמצוץ שטה טחון (לא חובה) 60 גרם שמן בוטנים (או שמן צמחי אחר)

אופן הכנה:                  קולים בוטנים ב – 150 מעלות, 20 דקות, להזהבה קלה. מעבירים את הבוטנים בעודם חמים למעבד מזון וטוחנים יחד עם המלח, השטה והדבש 3 דקות. מוסיפים בהדרגה את השמן וטוחנים עוד 5 דקות עד לקבלת חמאת בוטנים חלקה.