would you like some pudding?

פודינגים מאודים למתכונים←

"פרצלסוס איש הוהניים, במאה ה־16, נטש מולדתו
ויעבור ברגליו עולם יה נאוה כרכים ויערות זה.
עליו יסופר, כי באשר בא, חקר טבע חייתו, צמחיו ואבניו
ואת המזג המיוחד להוייתו הגופנית.
אתה, באשר תבוא, מבקש הנך לחקור את נשמת המקום
ואת התגלותה המיוחדת של נשמת העולם בו.
האל ברא עולמו בשקידה, כפי היכולת.
רק הגעגועים, לעיתים, יכבדו למאוד".

בשנות החמישים, בארץ ישראל של ימי ראשית המדינה, בעידן בו שלטה בארץ רוח של ציונות, פטריוטיות וערבות הדדית, ישב בירושלים משורר צעיר בשם פנחס שדה וחש מחנק. הוא חש כי תרבות ה"אנחנו" המושלת במדינה היא שתלטנית ולוחמנית ואינה נותנת מקום אמיתי לחיפושים הפנימיים אחרי מהות ומשמעות, לעמידתה הבודדת של נפש היחיד מול האלוהים האחד, בתוך יקום כוכבים לילי וחידתי.

הוא מצא עבודה כנער סיפון באוניית נוסעים, בתמורה לכרטיס נסיעה. ברח מהחום הארץ ישראלי הכבד אל לונדון הרחוקה והזרה. כמעט ואמרתי שב אל המנדט הבריטי.

הוא בחר בדימוי "ירושלים החדשה" כסימבול המסמל את התעוררות הרוח. בעיני רוחו נועד מסע הנטישה של ירושלים הישנה, הארצית, אל הקור והערפל האנגלי כדי לחפש אותה שם.
בלונדון הוא כתב מסה יפהפיה בשם "שירת ירושלים החדשה", בעיני זה אחד מהטקסטים היפים ביותר שנכתבו בשירה העברית, מלא בהתלהבות, געגועים, ציפיה, אהבת העולם ואהבת אלוהים.

הפיסקה היפה שצוטטה בתחילת הפוסט היא מוטיב חוזר מתוך "שירת ירושלים החדשה" ומופיעה בתחילתם של רבים מפרקיה. המסע הגופני והמסע הפנימי אחד הם, אותו חוסר שקט מניע את שניהם. או אם לצטט שוב מאותו השיר:

"הגעגועים מכלים את האדם,
אפס, אין האדם בלתי אם געגועיו".

בספרו "החיים כמשל", יש פרק המתאר את התהליך שהביא אותו לוותר על הצינה האנגלית ולשוב אל ארץ הקודש החמימה. ציפיתי למצוא שם געגועים לאור הישראלי, לשמש ולשדות הירוקים, אך להפתעתי לא היה שם שום געגוע שכזה, כאילו החורף הבריטי שסבב אותו האיר וחימם את לבו מבפנים במידה מספקת.

הסיבה לחזרתו, לדבריו, היא דווקא הדחף הבלתי מוסבר שהרגיש לשאת את השירה והמשל של החיים הפנימיים וההתעוררות הרוח אל המקום הקשה,התהומי, שם נמצא עמו שלו. הידיעה הברורה שלא יוכל ליהנות מהנחת שאפפה אותו בלונדון, כל עוד לא יישא את בשורתו אל הלבנט, המזרח התיכון, ארץ ישראל.

את השירה הזו שמלווה אותי מאז גיל 17, הצלחתי להבין באמת רק לפני כחודש, עת לראשונה בחיי ביקרתי בממלכה הבריטית.

פתאום אני נזכר איך כילד ההווי הבריטי הילך עלי קסם, איך הייתי צופה בשקיקה בכל דבר בריטי שניבט אלי מן המסך, משנן שמות ערים וכפרים, מטייל בדימיוני בין העצים ביערות עבותים, ברחובות עם הבתים האדומים ובטירות עם מרחבי אין סוף. איך הייתי בקי בסדר תארי האצולה והאבירות ומפנטז על בתי ספר שיש בהם קוד לבוש של חליפות ועניבות ועל לגימת כוס תה או שיכר בבית הלורדים.

הזכרונות הללו נשכחו ממני כליל, אך שבו והציפו אותי באחת בבוקר הראשון שלי במנצ'סטר. עת טיילתי ברחוב צונן, ערפילי, ספוג בריח גשם, טחב העצים והבתים העתיקים, מתבונן בעלי השלכת הצבעוניים וחש את קדרות הרוחות.

גם אני, כפנחס שדה, חשתי שטיפות הגשם מנקות אותי מבפנים, שבמעמקי הכפור והאפור האנגלי ישנו חום פנימי גדול שמטהר לי את הלב. גם אני, כאותה גיבורה של חנוך לוין, ידעתי שלונדון לא מחכה לי, גם שם אהיה לבד ובכל זאת היאוש נעשה יותר נוח.

מדינה שלא נכבשה למעלה מאלף שנים, מן ההכרח שיש משהו בתרבות שלה שמאוד שלם עם עצמו. תחושה שהחיים הם מטרה ולא אמצעי, פורקן מסיר הלחץ והדחק, מרחב לנשום. בקור האנגלי חשתי משהו ממה שאנחנו זקוקים לו יותר מכל – נחמה.

היות שאצלי הכל מתנקז דרך אספקלריא של אוכל, מצאתי גם באוכל האנגלי חמימות חורפית, נעימה ומספקת. לפני נסיעתי הוזהרתי רבות מפני האוכל האנגלי שזכה ליחסי ציבור גרועים במיוחד. זה לא הרשים אותי. גם לפני מסעותי להולנד ולקובה סיפרו לי על חוסר תהילתו של האוכל המקומי ואף על פי כן זכיתי שם לחוויות אוכל עמוקות ונפלאות. צריך לדעת מה לחפש ואיך לחפש ואז כבר יודעים היכן לחפש. אין באוכל הבריטי תפארת והדר כמו באוכל הצרפתי או שמחת חיים ופמיליאריות כמו בזה האיטלקי, אבל הבריטים שלמים עם האוכל שלהם, יש בו עונג דשן, שקט פנימי, חום, ויש בו תועפות של נחמה.

דוגמא מובהקת לכך מצאתי בשם בו מכנים האנגלים את הקינוחים שלהם – פודינג. בשבילנו פודינג זוהי רפרפת קרושה ומתוקה, אבל בשביל הבריטי פודינג הוא כל דבר מתוק שמגיע בסוף הארוחה. יש בכינוי הזה תפיסה עמוקה של מהות עניין הקינוחים. הרי מנה אחרונה, בניגוד לאוכל, אינה באה לענות על צורך פיזי של רעב, אלא לספק צורך נפשי של רעב לאהבה וחום, של געגוע למתיקות ונועם. הגשם על החלון, שולחן הבית הערוך, לכידות המשפחה מול איתני הטבע, השובע, הפיהוק, המנוחה, פתיחת הכפתור, הכל מתנקז למילה אחת, כל כך פשוטה, כל כך קולעת – פודינג.

בעיני רוחי עולם הקינוחים נחלק לשני סוגים. יש קינוחים המשולים ליהלומים, כאלה הם הקינוחים המפוארים והמתוחכמים מאסכולת הפטיסרי הצרפתי, הם באים לספק דימויים של הוד, של יופי ושל שגב, הם התגלמות הרוח האנושית, מותר האדם מן הבהמה. לעומתם יש קינוחים המשולים למעיל והם באים לספק הגנה וחיבוק, דימויים של פשטות ושל בית, של חום ושל נחמה. הם משל על היות האנושי נצרך ונזקק לאהבה ולמתיקות. כאלה הם בדיוק הפודינגים הבריטיים והם אפילו מתהדרים בשמות חמים, מתוקים ומנחמים כמו:

bread and butter pudding, christmas pudding, sticky toffee pudding ואפילו spotted dick…

כמו מאיר אריאל בשירו המבריק "בתור לשיקוף ריאה", אשר מחלק את האנושי לבן אדם ובן תמותה: "בתור בן אדם אני יכול לחשוב אבסטרקט….אבל בתור בן תמותה אני עלול להיות, קצת לא בן אדם כדי שאוכל עוד קצת לחיות"

פתאום אני נזכר בחכמת החיים של חמותי היקרה שבארוחות חג מבקשת ממני להכין קינוח וגם עוגה. בחושיה החדים היא מבינה שכל אחד מהם עונה על צורך אחר.

מבין כל סוגי הפודינגים האנגליים, אלו שהכי הסעירו אותי היו משפחת הפודינגים המאודים. הרעיון הוא לקחת בלילה דמויית עוגה בחושה, אך במקום לאפות אותה, לבשל אותה באדים. מדובר בהברקה גאונית והתוצאה פשוט מהממת, המרקם הופך להיות משהו שבין עוגה ל…איך נגדיר זאת…ממממ…פודינג.

כמובן שאחר כך זה מוגש חם, שוחה בקסטרד (רוטב וניל) או ברוטב טופי דביק והתוצאה הדשנה והמושחתת של כל העניין הופכת להיות תזקיק של המושג comfort food.

אחרי שטעמתי כמה פודינגים קלאסיים כאלה במסעדות מקומיות, הרעיון קנה אחיזה בשרעפיי וכמובן שהייתי חייב לנסות ווריאציות משלי לעניין. בשטפו של זרם התודעה, התחברו אל הפודינגים המאודים שלי כל מה שמתחבר אצלי אסוציאטיבית לקינוחים חמים ומנחמים – שוקולד, תבלינים, בננות, תפוחים, ויסקי, קרמל, וניל. התוצאות של הפרוייקט הבריטי הזה יצאו שונות לגמרי מהקינוחים שאני מכין בדרך כלל, בכך הן לימדו אותי דבר או שניים על עצמי, מפני שהייתי שמח לאכול קינוח שכזה כמעט אחרי כל ארוחה.

אז הנה הם לפניכם, my puddings.

אצל הבריטים תהליך האידוי מתבצע בדרך כלל על ידי אטימת קערה ייעודית בנייר כסף, קשירתה בחוט והנחתה מעל קערה נוספת, הפוכה, בתוך סיר מים רותחים. אני מצאתי שכלי אידוי מסורתי כמו סלסלות אידוי מבמבוק או סיר קוסקוס יעשו את העבודה באותה מידה. את הפודינגים שלי הכנתי בכלים אישיים, אך ניתן באותה מידה להכינם בכלי מרכזי כמו קערה גדולה, רק שיש להאריך את זמני האידוי בהתאם, (משהו כמו שעתיים אידוי לפודינג משפחתי).

so, whould you like some pudding?

פודינג שוקו – בננה עם רוטב BUTTERSCOTCH

הפודינג עצמו הוא ווריאציה על בצק של פיננסייר שדישנתי אותו בתוספת של שוקולד ובננות בטרם שלחתי אותו אל האידוי.

בטר סקוץ' הוא טופי של סוכר חום, שהוספתי לו מעט רום כהה באינסטינקט של שודד ים….

פודינג שוקו – בננה מאודה עם רוטב butterscoth

מרכיבים

• 6 מנות:
• לפודינג:
• 150 גרם אבקת סוכר
• 50 גרם קמח עוגה
• 70 גרם אבקת שקדים
• 10 גרם אבקת קקאו
• 75 גרם חמאה חומה
• 120 גרם חלבונים
• 15 גרם גולדן סירופ
• 3 גרם אבקת אפייה
• 1 גרם מלח
• 100 גרם שוקולד מריר
• 1 בננה גדולה ובשלה
• לרוטב בטרסקוץ':
• 300 גרם שמנת מתוקה
• 150 גרם סוכר חום כהה
• 1 כפית מחית וניל או תמצית וניל טהורה
• 50 גרם חמאה
• 30 מ"ל רום כהה

הוראות הכנה

• לפודינג:
• מניחים במעבד מזון את כל החומרים היבשים (קמח, אבקת סוכר, אבקת שקדים, אבקת אפייה ומלח) ומעבדים כ־1/2 דקה עד לקבלת אבקה אחידה.
• מוסיפים את החלבונים ומעבדים עוד דקה עד לקבלת משחה סמיכה.
• ממיסים את השוקולד במיקרוגל.
• תוך כדי שמעבד המזון פועל מוסיפים לו בהדרגה את החמאה החומה, השוקולד המומס והבננות.
• יוצקים את הבלילה לתבניות מאפינס אישיות עד 3/4 גובה (הכי טוב זה תבניות מסיליקון. אם אין כאלה, אפשר להשתמש גם בתבניות אלומניום אישיות חד פעמיות, אך אז יש לשמן אותן קלות בחמאה).
• מחממים מים בחלקו התחתון של סיר אידוי, מניחים את התבניות עם הפודינג בחלק העליון ומכסים. מקפידים להשאיר רווחים ביניהן כדי שהאדים יכולו לעלות.
• מאדים 45 דקות, עד שהפודינגים יציבים וקיסם הננעץ בהם יוצא עם פירורים לחים.
• אפשר להגיש חם ישר מהאידוי וניתן גם לצנן ולחמם בשנית על ידי אידוי חוזר.
• לרוטב:
• בסיר קטן מבשלים יחד שמנת וסוכר חום כ־5 דקות עד לקבלת טקסטורה של רוטב סמיך, חלק, קרמי ומבריק.
• מוסיפים בהדרגה את החמאה עד שהיא נמסה אל תוך הרוטב.
• ברגע שהחמאה נמסה, מוסיפים את הרום ומסירים מהאש.
• הרוטב ניתן להגשה קר או חם וניתן גם לחימום חוזר בסיר או במיקרוגל.
• להגשה:
• מניחים בצלחת פודינג חם ויוצקים מעליו מהטופי החם בנדיבות.

פודינג קינמון וצימוקים עם תפוחים מקורמלים ו־STICKY TOFFEE

 

צימוקים וקינמון. קינמון ותפוחים. תפוחים וקרמל. השילובים שהולידו את הפודינג הזה נמשכו אחד אחרי השני ברצף אסוציאטיבי של כל מה שהוא חורפי, מחתל ומחבק.

הרוטב הוא רוטב קרמל קלאסי, אבל תודו שהשם הבריטי שלו מבטא את רוחו הרבה יותר טוב…

 

פודינג קינמון וצימוקים עם תפוחים מקורמלים ו־sticky toffee

מרכיבים

• 6 מנות:
• לפודינג קינמון וצימוקים:
• 75 גרם סוכר חום כהה
• 10 גרם קינמון
• 1 שקיק תה ארל גריי או אינגליש ברקפסט
• 1 מקל קינמון
• 50 גרם צימוקים כהים
• 2 ביצים
• 100 גרם סוכר
• 20 גרם גולדן סירופ
• 100 גרם חמאה חומה
• 100 גרם קמח עוגה
• 50 גרם קמח מלא
• 8 גרם אבקת אפייה
• 2 גרם מלח
• לתפוחים:
• 2 תפוחי עץ גרני סמית קלופים וחתוכים לקוביות
• 25 גרם חמאה
• 25 גרם סוכר
• 1 כפית מחית וניל או תמצית וניל טהורה
• 25 גרם רכז סיידר
• 25 גרם מים
• לרוטב קרמל:
• 60 גרם מים
• 30 גרם גלוקוזה
• 140 גרם סוכר
• 500 גרם שמנת מתוקה
• 1/2 כפית מחית וניל או תמצית וניל טהורה
• 2 גרם מלח

הוראות הכנה

• מערבבים סוכר חום וקינמון ומניחים בצד.
• חולטים את שקיק התה ומקל הקינמון ב־150 מ"ל מים רותחים למשך 10 דקות. מוציאים את שקיק התה ומקל הקינמון, מכניסים לתוך התה המוכן את הצימוקים ומשהים לעוד 5 דקות.
• במטרפה ידנית מערבבים ביצים, סוכר וגולדן סירופ, מוסיפים בהדרגה את החמאה תוך כדי ערבוב עד שהיא נטמעת בתערובת.
• מוסיפים את חליטת התה והצימוקים ומערבבים עד לקבלת בלילה אחידה.
• בקערה נפרדת מערבבים קמח עוגה, קמח מלא, מלח ואבקת אפייה.
• מערבבים את תערובת הקמחים אל בלילת הביצים ומערבבים רק עד לקבלת מסה אחידה ולא יותר.
• משתמשים בתבניות מאפינס אישיות. הכי טוב זה תבניות מסיליקון, אם אין כאלה, אפשר להשתמש גם בתבניות אלומניום אישיות חד פעמיות, אך אז יש לשמן אותן קלות בחמאה.
• יוצקים את הבלילה עד 1/3 גובה התבניות, מפזרים מעל חצי מכמות תערובת הסוכר החום והקינמון, יוצקים עוד בלילה עד 2/3 גובה התבנית ומפזרים מעל את יתרת תערובת הסוכר החום והקינמון.
• מחממים מים בחלקו התחתון של סיר אידוי, מניחים את התבניות עם הפודינג בחלק העליון ומכסים. מקפידים להשאיר רווחים ביניהן כדי שהאדים יכולו לעלות.
• מאדים 45 דקות, עד שהפודינגים יציבים וקיסם הננעץ בהם יוצא עם פירורים לחים.
• אפשר להגיש חם ישר מהאידוי וניתן גם לצנן ולחמם בשנית על ידי אידוי חוזר.
• לתפוחים:
• ממיסים חמאה במחבת רחבה, מוסיפים את קוביות התפוחים ואת הוניל מטגנים כ־5 דקות, עד שהם מתחילים להתרכך ולהשחים.
• מוסיפים את הסוכר ומטגנים עוד כ־5 דקות, עד שהסוכר נמס ומתחיל להפוך לקרום קרמלי שעוטף את התפוחים.
• מוסיפים את רכז הסיידר ומבשלים ברתיחה חזקה דקה או שתיים עד שהוא נספג לחלוטין בתפוחים.
• מוסיפים את המים ומבשלים עוד כשתי דקות עד שהמים מתאדים והתפוחים רכים ומזוגגים.
• לרוטב:
• ממיסים מים, סוכר וגלוקוזה בסיר רחב, מבלי לערבב, עד לקבלת קרמל בצבע חום עמוק.
• במקביל מחממים שמנת עם וניל ומלח עד רתיחה.
• יוצקים את השמנת החמה בהדרגה ותוך ערבוב על הקרמל.
• מבשלים ברתיחה חזקה, תוך כדי ערבוב, 2 דקות עד לקבלת טופי חלק וללא גושים.
• הרוטב ניתן להגשה קר או חם וניתן גם לחימום חוזר בסיר או במיקרוגל.
• להגשה: מניחים בצלחת פודינג חם, יוצקים מעליו בנדיבות מרוטב הקרמל ומפזרים מסביב קוביות תפוחים חמים.

 פודינג אננס עם רוטב וניל מוקצף

הפודינג הזה הוא ממשפחת ה־"sponge puddings", פודינגים שמרקמם אוורירי וספוגי במיוחד, אשר מורטבים אחרי האידוי בסירופ ושותים אותו בשמחה רבה.

בפודינג הזה יש גם פטנט בריטי גאוני: מניחים כפית של גולדן סירופ בתחתית התבנית ואחרי האידוי, כשהופכים את התבניות, הסירופ הזהוב זולג עליהם ונותן להם מראה מבריק ומעטה קרמלי.

ב carvery מקומי, אכלתי פודינג כזה שאת ראשו עיטרו קוביות של תפוחי עץ. אני בחרתי לחבר לפודינג הזה אננס, פשוט כי היה אננס כל כך יפה בסופר מרקט והוא עלה רק פאונד אחד…

הבריטים מגישים רבים מהפודינגים שלהם עם רוטב וניל שהם קורים לו קסטרד וכל העולם קורא לו קרם אנגלז. אני חיפשתי דרך לתת לקסטרד מרקם יותר קליל ופחות מוצק ואז גיליתי שאם מקציפים אותו קלות בבלנד יד לפני ההגשה הא מתמלא בועות והופך קליל ונעים.

פודינג אננס עם רוטב וניל מוקצף

מרכיבים

• לפודינג:
• 140 גרם חמאה
• 140 גרם סוכר
• 3 ביצים
• 70 גרם קמח עוגה
• 8 גרם אבקת אפייה
• 1 גרם מלח
• 25 גרם ריוויון
• 1 אננס
• 10 כפיות גולדן סירופ
• לסירופ אננס:
• 100 גרם סוכר
• 100 גרם מים
• 1/2 כפית מחית וניל או תמצית וניל טהורה
• לרוטב וניל:
• 250 גרם חלב
• 250 גרם שמנת
• 1 מקל וניל חצוי לאורך
• 120 גרם חלמונים (6 יחידות)
• 100 גרם סוכר

הוראות הכנה

• לפודינג:
• במיקסר עם וו גיטרה מעבדים יחד חמאה וסוכר עד לקבלת טקסטורה קרמית ורכה (כ־2 דקות).
• מוסיפים את הביצים, אחת אחרי השניה, תוך כדי שהמיקסר פועל. לא מוסיפים את הביצה הבאה, עד שהביצה הקודמת לא נטמעה כליל בתערובת. בסוף התהליך אמורה להתקבל תערובת קרמית, בהירה, רכה ואוורירית.
• מערבבים את הקמח עם אבקת האפייה והמלח, מוסיפים אל המיקסר יחד עם הרוייון ומעבדים זמן קצר ככל הניתן רק עד לקבלת תערובת אחידה.
• קולפים את האננס וחותכים אותו לקוביות קטנות.
• משתמשים בתבניות מאפינס אישיות מסיליקון או חד פעמיות מאלומיניום משומנות בחמאה.
• יוצקים לתחתית של כל תבנית כפית אחת של גולדן סירופ.
• מניחים מעל הגולדן סירופ כף אחת של קוביות אננס. את מה שנותר מהאננס שומרים להכנת סירופ אננס.
• יוצקים מבלילת הפודינג מעל האננס עד ל־3/4 גובה התבנית.
• מחממים מים בחלק התחתון של סיר אידוי, מניחים את התבניות בחלק העליון, מכסים ומאדים את הפודינג כ־45 דקות, עד שהוא יציב וקיסם הננעץ בו יוצא לח, אך לא דביק.
• משחררים את הפודינג מהתבנית 5 דקות אחרי שהוצאנו אותו מהאידוי.
• מניחים את הפודינגים בתבנית רחבה, יוצקים על כל פודינג כף אחת של סירופ אננס חם ומשהים בתבנית ל־10 דקות.
• ניתן להגיש את הפודינג מיד או לחמם בשנית על ידי אידוי חוזר או במיקרוגל.
• לסירופ:
• מניחים בסיר את כל שאריות האננס, מוסיפים מים, סוכר ווניל ומבשלים על להבה בינונית עד שהסירופ מגיע לרתיחה והסוכר נמס.
• מכבים את האש, מכסים את הסיר, משהים לשעה ואז מסננים.
• לרוטב וניל: מערבבים חלב ושמנת בסיר קטן, חוצים את מקל הוניל לאורכו, מרוקנים אותו מגרגיריו ומוסיפים אל הסיר גם את הגרגרים וגם את המקל. מוסיפים לסיר גם כף אחת מהסוכר ומביאים לרתיחה.
• במקביל, בקערה נפרדת טורפים את החלמונים עם יתרת הסוכר במטרפה ידנית כ־2 דקות, עד לתערובת חלקה.
• יוצקים את הנוזל הרותח מהסיר אל קערת החלמונים בזרם דק, תוך ערבוב מתמיד, כדי ליצור השוואת טמפרטורות.
• מחזירים את התערובת אל הסיר ומבשלים תוך כדי ערבוב מתמיד עד שהתערובת סמיכה דיה כדי לכסות את גב הכף.
• אם יש מדחום כדאי לוודא שהקרם לא יעבור טמפרטורה של 85 מעלות.
• אם יש טרמומיקס אפשר לקצר את התהליך ופשוט להכניס את כל החומרים לקערת הטרמומיקס, להביא לטמפרטורה של 80 מעלות ולהשהות את התערובת בטמפרטורה הזו עוד 3 דקות.
• להגשה: מחממים קלות את רוטב הוניל במיקרוגל או בסיר על להבה נמוכה.
• בעזרת בלנדר יד מקציפים את הרוטב עד שהוא אוורירי ומלא בועות.
• יוצקים בנדיבות מהרוטב לצלחת עמוקה ומניחים במרכזו פודינג אננס.

פודינג דלעת וגראם מסאלה עם רוטב מולסה וחמאה מלוחה בוער בלהבת וויסקי

הרעיון התחיל מהמחשבה שאם פודינג מאודה הוא בעצם ווריאציה על עוגה בחושה, אז למה לא לקחת עוגת גזר – שהיא בשבילי מלכת העוגות הבחושות – ולאדות אותה?

אחר כך חשבתי מה יקרה אם נחליף את הגזר בדלעת?

ושוב חשבתי, מה יקרה אם נחליף את התבלינים האופייניים לעוגת גזר בתערובת של גראם מסאלה, כמחווה לאהבה הרבה שיש לבישול ההודי באנגליה?

הרבה מטבחים בעולם ספגו השפעות קולינאריות מהאימפריות השונות אשר תחת כיבושן נאלצו לחיות. הבריטים, כיוון שלא נכבשו כבר אלף שנים, אין על מטבחם השפעות כובשות והארומה ההודית הגיעה דווקא מהנכבש אל הכובש.

מרוב מחשבות החלטתי פשוט לנסות ואהבתי מאוד את התוצאה שהיתה מעין פודינג – עוגה, דחוס, שחום, רך ועסיסי.

במטבח הבריטי יש חומר גלם אהוב מאוד שנקרא "trickle", מדובר בסירופ שחור, עם ארומות עמוקות וחזקות, שמבוסס על מולסה – סירופ קנה הסוכר.

היות שזהו חומר גלם שקשה להשגה אצלנו, החלפתי אותו במולסה שנותנת תוצאה דומה.

למולסה יש שכבות רבות מאוד של ארומה וטעם מתוק-מריר, השילוב שלה עם הטעם המתובל והעסיסיות של העוגה ועם המליחות הקלה של החמאה המלוחה, יוצר ממש פיצוץ בפה.

את להבת הוויסקי הוספתי בהתחלה כגימיק כדי לתת למנה מראה של קמין חורפי, אך הופתעתי עד כמה הטעם של הוויסקי משתלב נפלא במנה ומעשיר אותה.

פודינג דלעת וגראם מסאלה עם רוטב מולסה וחמאה מלוחה בוער בלהבת וויסקי

מרכיבים

• 6 מנות:
• לפודינג:
• 2 ביצים
• 60 גרם סוכר חום כהה
• 60 גרם סוכר לבן
• 25 גרם גולדן סירופ
• 150 גרם חמאה חומה
• 200 גרם דלעת מגורדת גס
• 5 גרם תערובת תבלינים "גראם מסאלה"
• 100 גרם קמח עוגה
• 20 גרם קמח שיפון
• 2 גרם אבקת אפיה
• 1 גרם סודה לשתייה
• 2 גרם מלח
• לרוטב:
• 200 גרם חלב מרוכז ממותק
• 150 גרם מולסה
• 50 גרם שמנת מתוקה
• 50 גרם חלב
• 50 גרם חמאה מלוחה, חתוכה לקוביות
• להגשה:
• 6 כפות וויסקי איכותי

הוראות הכנה

• לפודינג:
• במטרפה ידנית טורפים ביצים וסוכרים עד לתערובת אחידה.
• מוסיפים חמאה בהדרגה, תוך כדי טריפה, עד שהיא נטמעת בתערובת.
• מוסיפים דלעת ומערבבים היטב.
• מערבבים בנפרד את כל החומרים היבשים, מוסיפים אל הבלילה ומערבבים רק עד לקבלת מסה אחידה ולא יותר.
• יוצקים את הבלילה לתבניות מאפינס מסיליקון, או לתבניות אלומניום אישיות משומנות בחמאה, עד 3/4 גובה.
• מחממים מים בחלק התחתון של סיר אידוי, מניחים את התבניות עם הפודינג בחלק העליון, מכסים ומאדים 45 דקות, עד שהפודינג יציב וקיסם הננעץ בו יוצא עם פירורים לחים.
• הפודינג ניתן להגשה מיידית או לחימום על ידי אידוי חוזר.
• לרוטב:
• מניחים בסיר את כל החומרים מלבד החמאה ומביאים לרתיחה. מסירים מהאש ומוסיפים פנימה את החמאה, בהדרגה ותוך כדי ערבוב, עד שהיא נמסה ונטמעת בתערובת.
• הרוטב ניתן להגשה מיידית או לחימום חוזר בסיר קטן או במיקרוגל.
• להגשה: מניחים פודינג בצלחת ויוצקים עליו בנדיבות מהרוטב. יוצקים מעל כף אחת של וויסקי ומדליקים בעזרת ברנר עד שהפודינג בוער.
• מגישים מיד.

רגשי תודה עמוקים לירון ורותם לשם האהובים גם על התמונות היפות וגם על האירוח הלבבי.